משנה/כתובות/ו
|
< הקודם · הבא > מפרשי הפרק רע"ב מפרשי המשנה פירוש המשנה לרמב"ם |
(א) מציאת האשה ומעשה ידיה לבעלה וירושתה הוא אוכל פירות בחייה. בושתה ופגמה שלה, רבי יהודה בן בתירה אומר בזמן שבסתר לה שני חלקים ולו חלק אחד ובזמן שבגלוי לו שני חלקים ולה אחד, שלו ינתן מיד ושלה ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות.
(ב) הפוסק מעות לחתנו ומת חתנו, אמרו חכמים יכול הוא שיאמר לאחיך הייתי רוצה ליתן ולך אי אפשי ליתן.
(ג) פסקה להכניס לו אלף דינר והוא פוסק כנגדן חמשה עשר מנה וכנגד השום הוא פוסק פחות חומש שום במנה ושוה מנה אין לו אלא מנה שום במנה היא נותנת שלשים ואחד סלע ודינר ובארבע מאות היא נותנת חמש מאות, מה שחתן פוסק הוא פוסק פחות חומש.
(ד) פסקה להכניס לו כספים סלע כסף נעשה ששה דינרים החתן מקבל עליו עשרה דינרין לקופה לכל מנה ומנה, רבן שמעון בן גמליאל אומר הכל כמנהג המדינה.
(ה) המשיא את בתו סתם לא יפחות לה מחמשים זוז, פסק להכניסה ערומה לא יאמר הבעל כשאכניסה לביתי אכסנה בכסותי אלא מכסה ועודה בבית אביה. וכן המשיא את היתומה לא יפחות לה מחמשים זוז ואם יש בכיס מפרנסין אותה לפי כבודה.
(ו) יתומה שהשיאתה אמה או אחיה מדעתה וכתבו לה במאה או בחמשים זוז, יכולה היא משתגדיל להוציא מידן מה שראוי להנתן לה, רבי יהודה אומר אם השיא את הבת הראשונה ינתן לשנייה כדרך שנתן לראשונה, וחכמים אומרים פעמים שאדם עני והעשיר או העשיר והעני אלא שמין את הנכסים ונותני' לה.
(ז) המשליש מעות לבתו והיא אומרת נאמן בעלי עלי, יעשה השליש מה שהושלש בידו, דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר וכי אינה אלא שדה והיא רוצה למוכרה הרי היא מכורה מעכשיו. במה דברים אמורים בגדולה אבל בקטנה אין מעשה קטנה כלום.