תוספות רבי עקיבא איגר/כתובות/ה

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

תוספות רבי עקיבא איגר TriangleArrow-Left.svg כתובות TriangleArrow-Left.svg ה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הדף

רע"ב
תוספות יום טוב
תוספות רבי עקיבא איגר
תפארת ישראל - יכין


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
הון עשיר


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


Contents

א[edit]

[אות נט] תוי"ט ד"ה כותבת כו'. כשל תורה. אין זה מספיק דהא ר"י ס"ל בדאורייתא בדבר שבממון תנאו קיים. ובסוגיי' איתא דס"ל לר"י כתובה דרבנן וחכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה:

[אות ס] שם בתוי"ט ד"ה כל הפוחת. ואף ע"פ שהר"ב פוסק בספ"ז וכו' כ' הר"ן. אין זה מוכרח בדעת הרע"ב דיש לומר דפוסק כר"מ ביסוד דהוי בעילת זנות אבל במה דס"ל לר"מ דתנאו בטל י"ל כיון דקי"ל כר"י דבדבר שבממון תנאו קיים אין לה כתובה אלא דהוי בעילת זנות כיון דר' יוסי ס"ל בסוגיי' דתנאו קיים י"ל דקי"ל הכי. וכן כתב הר"ן בפשיטות דמשמע כן אלא דבדעת הרמב"ם כתב דקי"ל דעשו חיזוק יותר משל תורה אבל בדעת הרע"ב אינו מוכח כן. ומה דס"ל לר"מ דהפוחת תנאו בטל משום דכתובה דאורייתא אף דנקט נמי ולאלמנה מנה וכתובה אלמנה היא דרבנן מ"מ כיון דעיקר כתובתה דאורייתא תנאו בטל. תוס'. ואפשר לומר נמי הא דס"ל לר"מ דמדרבנן תנאו קיים ול"א דעשו חיזוק היינו דליכא גבי' צד דאורייתא ל"ש לומר כשל תורה כגון אי מזונות היא דרבנן וכן כתובה אבל כיון דכתובה דאורייתא עשו בכתובת אלמנה חיזוק כשל תורה היינו שיהא שוה כמו הכתובה דהבתולה דהוא דאוריי'. וכמ"ש תוס' (ב"ב דף מ"ט ד"ה וכדרב כהנא) לחלק לרב בין ירושה דס"ל דעשו חיזוק כיון דשאר ירושות דאוריי' עשו ירושות בעל כשאר ירושות דאוריי' אבל בפירות לא עשו חיזוק עיין שם:

ב[edit]

[אות סא] במשנה הגיע זמן ולא נשאו. ברש"י בכתובות (ד' מ"ח ע"ב) ולא נשאו כגון שעכב החתן או אונס שלו. וקשה לי הא לל"ק דריש מכילתין חלה הוא אינו מעלה לה מזונות א"כ מתני' רק בעיכב בפשיעתו. ולל"ב שם הוא אבעי' דלא אפשטה וגם הא האבעי' גם באונס מצידה דחלתה היא. וא"כ איך בחר רש"י לפרש אונס שלו וצ"ע:

ה[edit]

[אות סב] במשנה לעשות בצמר. והוא לבעל דאל"כ מי ישגיח עליה ותלך בטל. הר"ן:

[אות סג] בתוי"ט ד"ה יושבת כו'. ובכפיה הני לא כפי כו'. הא דהוצרך רש"י לב' החילוקים לחלק בין הצעת המטה לפריסת סדין ובין ע"י כפיי' לעצה טובה היינו דהוקשה לרש"י דד' יושבת בקתדרא משמע דא"צ לעשות לו שום דבר מש"ה ס"ל לרש"י דמתני' מיירי שא"י לכוף אותה. ומ"מ הוצרך לחילוק הצעת מטה לפריסת סדין דלישנא דמתני' ג' אינה מצעת לו המטה משמע דאפי' דרך עצה טובה לא. דומיא דאינך ב' אינה מבשלת. משנה למלך:

ו[edit]

[אות סד] במשנה המדיר את אשתו מתשמיש.*) קשה לי הא לפ"מ דפסקינן כשמואל בגיטין (דף י"ח ע"א) דג"ח דהבחנה מונין מיום הכתיב' א"כ אמאי כופין אותו להוציא אחר שבת א' הא אפשר להמתין ג"ח דיכתוב לה הגט עתה ואם לא ימצא פתח תוך ג' חדשים ינתן לה הגט ולא מגרע בזה דהא ממילא אסורה להנשא עד ג"ח לאחר נתינת הגט ולאחר ג"ח תהיה מותרת להנשא מיד וצ"ע: *) (סבר רבינו שהגמ' פריך מגמל כו' ובודאי לא ניחא להו למימר שלא חלקו חכמי' בזה. אך באמת הקושיא ג"כ אפילו לרב דמונין מיום הנתינה מפני מה תקנו חכמים במפרש א' או ב' שבועות הי' להם לתקן ג' חדשי' דבהבחנה ג"כ צריכה להמתין. ואם יגרע באם שנדר יותר שצריכה להמתין עוד ג"ח הרי רב ס' בכאן שבסתם וה"ה על יותר מהזמן צריך לגרש תיכף ולא מגרע בזה. ומוכרחים אנו לומר דסברתם הוא כשיש לה בעל היא מצערת על נדר שלו. ובזה ג"כ נתישב קושית רבינו דגם לשמואל אשתו היא. אלא שזה גזר משום שתי נשים וזה לא גזר. ועיין בגיטין שם בתו' ד"ה השולח):

[אות סה] בהרע"ב ד"ה ב"ש אומרי' כו'. אם הדירה כו'. קשה לי הא לפי מה דפסקי' כשמואל מתני' גם בהדירה סתם דמ"מ תמתין ב' שבתות לב"ש ושבת א' לב"ה דשמא ימצא פתח לנדרו:

ז[edit]

[אות סו] במשנה כנגד כתובתה. אבל לא מנכסים שנפלו לה בירושה. ולפ"ז פליג ר"י בתרתי דפוחתים גם מנ"מ וגם אף בלית לה פוחתים על העתיד דשמא תפול לה. והר"ן כתב דיש שפירש דגם לת"ק פוחתים אף מנ"מ ופליגי רק בלית לה דת"ק ס"ל דאין פוחתים על להבא ור"י ס"ל דפוחתים על להבא. והנך ז' דינרין אף דאינם שוים דשל כתובה שוים רק כפי טובת ההנאה ובנ"מ שוים יותר וכן בנכסים שאין לבעלה רשות בהם שוים עוד יותר מ"מ השוו חז"ל מדותיהם לפחות לעולם ז' דינרים דהרי בכתובה ג"כ אין שוים לעולם. דשל ילדה הט"ח הוא ביותר משל זקינה:

ומדברי תוס' (ריש פרקין ד"ה ולמורדת) נ"ל לדייק דס"ל דלת"ק אין פוחתים מנ"מ. ולאינך שיטות צ"ל דקאי התם לדינא דרבותינו דמפסידים לה ביחד כל הכתובה דלדידהו אין מפסידין לנ"מ שלה ולענין זה נ"מ דת"כ הכתובה או דמיירי באומרת מאיס עלי דמפסידין לה כל הכתובה ביחד דה"נ איתא בסוגיין כלתי' דר"ז אימרד' פירש"י דאמרה מאיס עלי. אמנם תמוה לי דהרא"ה כתב בר"פ ולמורדת כלומר שפוחתים לה מן הכל בין מן כתובה בין מן תוספת עכ"ל. דמשמע מדין פחת לדינא דמתני' ואילו הכא בסוגיי' כתב בפשיטות דלת"ק גם מנ"מ פוחתין וא"כ למאי הלכתא אמרי' דת"כ ככתובה הא בלא"ה פוחתים דלא גרע מנ"מ וצלע"ג:


מעבר לתחילת הדף


אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.