משאת המלך/שמות/לב
י[עריכה]
ועתה הניחה לי (לב י)
כתב רש"י, שכאן פתח לו פתח והודיעו שהדבר תלוי בו שאם יתפלל עליהם לא יכלם, וקשה והלא כיון שאמר לו הקב"ה הניחה לי הרי נאסר עליו להתפלל עבורם, וצ"ת.
ונראה דהנה בתרגום אונקלוס על הכתוב הניחה לי כתב, וכען אנח בעותך מן קדמי, ועל הכתוב ויחל משה תרגם וצלי משה קדם ה', והנה בעותא וצלותא הם ב' עניני תפלה וכמש"כ המשך חכמה והגרי"ז על הכתוב (בראשית מ"ח כ"ב) בחרבי ובקשתי, ע"ש, ומעתה ניחא די"ל דנאסר מהקב"ה רק על בעותא אבל אכתי שרי ליה צלותא קדם ה'. [ועיין רמב"ן שהעיר שהיה לו למשה להתפלל דרך וידוי ותחנה ואין מהראוי שיאמר למה ה' וגו', ע"ש].
טז[עריכה]
והלחת מעשה אלקים המה והמכתב מכתב אלקים הוא חרות על הלחת (לב טז)
יעויין בחי' מרן הרי"ז שביאר דקחשיב בזה שני דברים, הא'. שהכתב היה מעבר לעבר וזה היה מעשה נס, כמוש"כ (שבת ק"ד.) מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין, ושנית דהכתב היה נקרא משני הצדדין, וזה נס שני שלא היו האותיות הפוכות מצד השני, והנ"מ בין אלו שני הנסים, דהא דמ"ם וסמ"ך בנס היו עומדים זהו נס בהלוחות, שלא נפל מה שבינתים ע"י החקק שמסביב, אבל בהכתב אין כאן נס, משא"כ זה דהיו נקראים משני הצדדין בשוה, זהו נס בהכתב ולא בהלוחות, וזהו ביאור המקרא והלוחות מעשה אלקים המה, שהמ"ם והסמ"ך בנס היו עומדים וזהו נס בלוחות, ושנית והמכתב מכתב אלקים, שזהו שנקראו משני עבריהם ה"ז נס בכתב, וע"ש שאין זה לכל השיטות דאית דס"ל דאמנם מהעבר השני היה נקרא הפוך.
אמנם יל"ע בדבר, דאם נימא כן דמ"ם וסמ"ך בנס היו עומדים באופן דתוך המ"ם והסמ"ך אינו מחובר ללוחות, א"כ נמצא דאלו התוכות הם לוח בפנ"ע, ואין נראה דבאופן זה תחשב החקיקה כתב, דהא אין כאן לוח אחד שחקוק בו המ"ם והסמ"ך, אלא הכתב הוא ע"י הרווח שבין כמה לוחות, וגם בלא"ה אין נראה שהיו כאן כמה וכמה לוחות.
ועכצ"ל דאדרבה תוך המ"ם והסמ"ך היה מחובר ללוח, אלא דזהו גופא היה נס שאע"פ שהיה מחובר מ"מ גם היה חקוק, וזהו אכן נס שאין נתפס בהבנתנו, מיהו אין בכך כלום, דבודאי אין אנו יכולים להבין ולהשיג ענין הנס, וע"ד שאמרו בב"ב (צ"ט.) דמקום הארון והכרובים אינו מן המידה, הא קמן דיש מן הניסים שאינם מושגים ע"י דעתנו ונראים כדברים הסותרים במציאותם.
ונמצא לפי"ז דהנס בכתב היה נמי בעיקר כתיבתו, דהיינו שאע"פ שמחובר תוך המ"ם והסמ"ך ללוח, מ"מ חקוק הוא הכתב ומפולש משני עבריו, ומאידך כלפי הלוחות יש כאן נס שאע"פ שמופסק הוא בכתב, מ"מ מחובר הוא להיות לוח אחד, וזהו שאמר הכתוב והלוחות מעשה אלקים המה שיש כאן נס בלוחות שלוח אחד הם, והמכתב מכתב אלקים שיש כאן אף נס בכתב שהוא חקוק הגם שהכל מחובר ללוח אחד. וארווחנא בזה עוד דלדברינו א"כ הנס בכתב אתי לכו"ע גם באם מעבר השני היה הכתב הפוך מעיקרא.
יט[עריכה]
וישבר אתם תחת ההר (לב יט)
יל"ע האיך שבר אותם והלא לכאורה יש בזה משום לא תעשון כן לה' אלקיכם, והגם דהכתב פרח מהלוחות עוד לפני ששברם, מ"מ אכתי בעיא דלא איפשיטא בשבת (קט"ז.) אם איכא קדושת גליונים, וא"כ עכ"פ האיך שבר את הגליונים שבלוחות אם נימא דאית בהו קדושה.
ונראה דשם בגמ' אמרו דגליון דמקום הכתב אינו קדוש, ומשום דכי קדוש אגב הכתב הוא דקדוש, אזל כתב אזלא ליה קדושתיה, וכי קמיבעיא ליה בגליונים שלמעלה ושלמטה ושבין פרשה לפרשה, ע"ש. וא"כ יתכן דהלוחות היו מצומצמים לכתב בלבד, ולא היה בהם גליונים שלמעלה ולמטה וכו'. [והרווח בין שיטה לשיטה ובין תיבה לתיבה, נראה מהגמ' דחשיב כמקום הכתב, דבאזל הכתב אזלא ליה קדושתיה, ואין הבעיא אלא בגליונים שלמעלה ושלמטה ובין פרשה לפרשה].
וביותר נראה דכמו שהגליונין דמקום הכתב קדושתם תליא בכתב, כמו"כ בלוחות שהיה הכתב ע"י חקיקה, נמצא שההיקף סביב החקיקה הוא העושה את הכתב, וא"כ דין הלוח המקיף האותיות כדין מקום הכתב דהתם דקדושתם תליא בכתב, ושפיר י"ל דכל הלוח בכלל זה מאחר דמחמת הלוח נעשה החקיקה, וא"כ כדפרח הכתב אף קדושת הגליונים כולן בטילה. וע"ע מש"כ בביאור הכתוב בפ' בא (י"ב ב').
ספרי משאת המלך מונגשים לציבור לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של המחבר הגאון רבי שמעון משה ב"ר יהושע זליג דיסקין זצ"ל.
הזכויות שמורות לבני הגהמ"ח יבלחט"א