מראי מקומות על הרמב"ם/דעות/ז
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
· מעבר לתחילת הדף
מראי מקומות על הרמב"ם 
דעות ז
|
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אור שמח
|
הלכה ח[עריכה]
עד שימחה העון מלבו ולא יזכרנו כלל[עריכה]
מכאן דייק החפץ חיים (במ"ח לאוין ח-ט) שדעת רבינו שאיסור הנטירה הוא בלב ולא כפי שמשמע לשון המדרש שהביא רש"י (ויקרא שם): איזוהי נטירה? אמר לו השאילני קרדומך, אמר לו לאו. למחר אמר לו השאילני מגלך, אמר לו הא לך ואיני כמותך שלא השאלתני. זוהי נטירה שנוטר האיבה בלבו אע"פ שאינו נוקם, ע"כ, שמשמע שהוא איסור בהזכרה דווקא. והביא שכ"כ רבינו יונה בשערי תשובה (לח) שאין העונש על הדיבור אלא על נטירת הלב. וכ"כ החינוך (מצוה רמב): אפילו בזכירת חטאו בלב לבד נמנענו.