מראי מקומות/יורה דעה/רמט

מראי מקומות יורה דעה רמט

כמה מותר לבזבז בשעת מיתה

הב"י והרמ"א בסעיף א, כתבו כמה שירצה, ורעק"א בגיליון הביא מהשאילתות שכתב עד תילתא, ובהגהות והערות על הטור הביאו מהברכי יוסף דעד פלגא, ומה שטען הברכ"י דהא תנן בב"ב קלג:, דהכותב נכסיו לאחרים ולא משאיר לבניו אין רוח חכמים נוחה הימנו, ע"כ, אינה טענה דאפשר דהיינו לשאר אינשי אבל המחלק לעניים אפשר דאדרבה שפיר טפי למיעבד הכי, ומ"מ יש לבאר מחלוקת זו, דהיא תלויה בסוגיא דכתובות סז:, דאמרי' התם דמר עוקבא בזבז יותר מחומש ואמרי' דשרי כיון דהוה בשעת מיתה, ויש התחלפות בגירסאות שם כמה בזבז, דלפנינו הגירסא פלגיה דממוניה, ובשאילתות בשאילתא סב, ובשאילתא סד, הגי' תילתא, ובהגהות והערות הביאו מהברכ"י בשם תלמידי רבינו יונה דגרסי כולהו נכסי, והשתא לגירסאות שמרבות בסכום הבזבוז ודאי מוכח דאף פחות שרי, אבל לגירסאות שממעטות, לכאו' אין הוכחה דאסור יותר דאפשר דשרי כמה שירצה ומעשה שהיה כך היה, אבל מדברי השאילתות מבואר דס"ל דכיון דמר עוקבא בזבז רק שליש א"כ טפי משליש אסור דאי הוה שרי הוה לש"ס לאשמועינן הכי או דהוה למר עוקבא למיעבד הכי, ונמצא דעד שליש ודאי שרי, ולגבי טפי משליש יש להביא את החולקים בזה, דהשאילתות אוסר, ומאידך לפנינו הגירסא פלגא, וכן גרס הר"ן בכתובות נב ד"ה כמעשה דמר עוקבא, וכ"ש דשרי פלגא לגירסת תלמידי רבינו יונה שהביא הברכ"י הנ"ל, דגרסי כולהו נכסי, ועוד יש להוסיף דמסתימת הרי"ף והרא"ש והמרדכי שהביא הדרכ"מ, משמע קצת דאף כולהו נכסי שרי, ואכתי מידי ספיקא לא נפיק, ועל כן מוטב לתת עד שליש כדברי השאילתות.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף