דרישה/יורה דעה/רמט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דרישהTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png רמט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז


חכמת אדם


מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

ונותן לו המתנה ר"ל המתנה שרוצה ליתן יתננו לו בדרך זה שיפרש דהיינו או שנותן לו בדרך הלואה או בדרך שותפות ואו לא יבייש משא"כ אילו נתנו לו במתנה להדיא כנ"ל ולא כמ"ש הב"י וז"ל ואפילו נותן לו מתנה נמי כיון שעדיין לא העני לגמרי אינו מתבייש שכן דרך האוהבים לתת מתנה זה לזה ע"כ משמע שפירש המתנה שיתן לו מתנה וק"ל על פירושו אם כן הול"ל ונותן לו מתנה בלא ה"א ועוד דהו"ל להקדים שיתן לו דרך הלואה או שותפות דהוא עדיף מפי לכך היה נראה לכאורה פשוט כמו שפירשתי וכן הסמ"ג בחלק מ"מ סימן קפ"ב כתב זה ולא הזכיר שם מתנה כ"א הלואה ושותפות כו' ע"ש אלא שא"כ קשה שהרי כתב רבינו לקמן ס"ס רנ"ג ז"ל מי שצריך ליטול מהצדקה ואינו רוצה ליטול מערימין ונותנין לו לשם מתנה דרך כבוד כאילו אינו מהצדקה ואשר כך כתב ואם אינו רוצה נותנין לו דרך הלואה כו' הרי לפנינו דגם לשם נתינה מעלייתא הוא גם ברמב"ם כתוב שם יתן לו מתנה ולא המתנה בה"א לכך צ"ל כמ"ש ב"י והא דאקדמיה נתינה דרך מתנה קודם נתינה דרך הלואה ה"ט דאילו יאמר לו הרי אני מלוה אותך סך כך וכך אזי ירגיש העני שדרך צדקה רוצה ליתן לו דאל"כ מי בקש זה מידו שילוה לו משא"כ כששולח לו מתנה תשובה דרך כבוד שזה דרך העולם אף לעשירים שא' נותן דורון לחבירו ולא יכלם העני בקבלתו ודוקא כשתובע העני מהעשיר שילוה אזי מוטב שיתן לו דרך הלואה ממה שיתן לו דרך מתנה שאז יכלם בקבלת המתנה שאין זה דרך כבוד כיון שלא נתנו לו מעצמו אלא הוא תובע ממנו ויותר נראה לומר דרבינו לא נחית השתא לאורויי איזה הוא טוב יותר מחבירו אלא ה"ק מה שהוא נותן לו בין שנותן לו דרך מתנה או הלואה או שותפות או ממציא לו מלאכה מאיזה מאלו שעושה לו יעשה קודם שיעני לגמרי כדי לחזק את ידו שלא יצטרך כו' וזה עיקר כוונתו בזו המעלה וק"ל:

אסור לאדם לומר הריני מניח ספר זה להקדש או ממון פלוני שאסרו על כל העולם אלא יאמר אני מתנדב לצדקה או לצרכי ציבור ואם אמר בלשון הקדש פותחין לו בלשון חרטה ואומרים לו אילו היית יודע שבלשון זה נאסרים על כל העולם וטעונין גניזה היית אומר בלשון זה הרי הם הקדש וכשאומר לא מתירין לו מיד דקי"ל יש שאלה להקדש אפי' למפרע היכא שכבר נהנה וכ"ש להבא ודוקא כה"ג שדעתו היה לצדקה שיהנה ממנו ובפה אמר להקדש ואסרו בהנאה צריך שאלה (וב"י בשם רמב"ן וסה"ת דבזה"ז סתם האומר להקדש כוונתו לצדקה ועיין במרדכי ריש פ"ק דע"ז סוף ע"ג עכ"ה) אבל כסבור שהוא חפץ זה והקדישו ונמצא חפץ אחר הקדש טעות הוא וא"צ שאלה בכה"ג א"י בפ"ק דע"ז: וז"ל רמ"א סימן רמ"ט ואין לעשות ממעשר שלו דבר מצוה כגון נרות לב"ה או שאר דבר רק יתנו לעניים (דמעשר שייך להנות עניים וכן משמע ע"ב דביצה דף כ' כ"כ במהרי"ל בהל' ר"ה עכ"ה):

אשר שאלת לקנות ספרים מן המעשר כך אני רגיל להורות לבני אדם כל מצוה שתבא לידו כגון להיות בעל ברית או להכניס פתן וכלה לחופה וכיוצא בהן וכן לקנות ספרים ללמוד בהן ולהשאילן לאחרים ללמוד בהן אם לא היה יכולת בידו ולא היה עושה אותה מצוה יכול לקנות מן המעשר ע"כ מתשובת מהר"ר מנחם בסימן תנ"ט והעיקר לקמן סימן רנ"ח. כתב הרשב"א בתשובה שורת הדין שהצדקה נגבית לפי הממון אלא שאין מנהג כל המקומות שוות יש נגבית לפי המס ויש לפי הנדבה והנותן לפי הברכה ראוי יותר לברכה:

מהרי"ק שורש קכ"ג כתב גבאי שיש בידו מעות צדקה אי לדידי ציית ישיא מאותן המעות בתולות עניות ופשיטא דאין לך צדקה גדולה מזו ובסימן קנ"א כתב דטוב ליתן ממעות צדקה לנערים ללמוד תורה וגם לבנין ב"ה עדיף טפי מצדקות עניים כ"א שהיה צריך לעניים חלקים ע"ש וב"י ורמ"א בס"ס רמ"ט:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.