מראי מקומות/ברכות/נא/ב
מראי מקומות
ברכות נא ב
שלחה ליה ממהדורי מילי ומסמרטוטי כלמי[עריכה]
כתב החיד"א בספרו פתח עינים: צריך להבין מה היתה כונתה בדברים הללו ואי תימא שאינם דברי חכמה למה נכתבו בתלמוד הקדוש. ואפשר לומר דעולא לא רצה לשלוח לה כוס של ברכה משום דאין פרי אשה מתברך אלא מפרי בטנו של איש. וילתא סברה דהן לו יהי כדברי דרשה זו ה"ד בבנים אמנם הא אמרינן דאין הברכה מצויה בביתו של אדם אלא בשביל אשתו וכמ"ש פרק הזהב ומוכרח דהך דרשה לענין בנים אבל שאר מילי הברכה בשביל אשתו והי"ל לשגר כוס של ברכה וכדתניא משגרו לאנשי ביתו וכמ"ש פרק הפועלים לשגר לה כוס של ברכה. ואיהו משום דגולה ממקומו לא שת לבו לחילוק זה כמ"ש פ"ק דמגילה מיום שגלינו מארצנו וכו' זיל לגבי עמון ומואב דיתבי אדוכתייהו ולמדנו שהגולה ממקומו אין דעתו מיושבת עליו וה"נ עולא אף שחכם גדול הוא להיותו גולה לא נתישב ודימה כל דבר לפרי הבטן ולא היא וז"ש ממהדורי שאינם במקומם מילי דברים בעלמא שאינם מיושבים בדעתם להיותם גולים ממקומם ואינם מכוונים להלכה. ומסמרטוטי כלמי כונתה על דרך שאמרו בכתובות דף י"ז לא תסמכו לא מן סרמיסין ולא מן סרמיטין ופירש"י לשון סמרטוטין כלומר שאין נותנין טעם הגון לדבריהם עכ"ל בסנהדרין דף י"ד הוא הדבר שרמזה לו שאין טעם בדבריו כסמרטוטין שעמדו כני"ם ואינם הגונים וגם דבריו לא יכונו שאין בהן בנותן טעם ודוק ואחר כמה שנים בא לידי ספר זרע ברך ח"ג על ברכות וראיתי שכיונתי לדעתו ז"ל בחלוקת ממהדורי מילי דף ל"ו ע"א והוא האריך מאד במאמר זה ע"ש: ולמה יגרע חלקן.
ב"ש אומרים מברך על היום ואח"כ מברך על היין וב"ה אומרים וכו'[עריכה]
וכשם שנחלקו בקידוש כך נחלקו בהבדלה, שלב"ש מברך ברכת המבדיל ואח"כ הגפן. תוס' אנשי שם (להלן מ"ה, ומציין לעיין בירושלמי בריש פרקין).
ב"ש אומרים נר ומזון בשמים והבדלה וב"ה אומרים וכו'[עריכה]
וברכת היין לא הוזכרה במשנה, עי' תוס' אנשי שם (מ"ה).