מראי מקומות/ברכות/נא/ב

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

מראי מקומות TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png נא TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רב נסים גאון
רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
שיטה מקובצת

חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
רש"ש


מראי מקומות
חומר עזר
שינון הדף בר"ת


שלחה ליה ממהדורי מילי ומסמרטוטי כלמי[edit]

כתב החיד"א בספרו פתח עינים: צריך להבין מה היתה כונתה בדברים הללו ואי תימא שאינם דברי חכמה למה נכתבו בתלמוד הקדוש. ואפשר לומר דעולא לא רצה לשלוח לה כוס של ברכה משום דאין פרי אשה מתברך אלא מפרי בטנו של איש. וילתא סברה דהן לו יהי כדברי דרשה זו ה"ד בבנים אמנם הא אמרינן דאין הברכה מצויה בביתו של אדם אלא בשביל אשתו וכמ"ש פרק הזהב ומוכרח דהך דרשה לענין בנים אבל שאר מילי הברכה בשביל אשתו והי"ל לשגר כוס של ברכה וכדתניא משגרו לאנשי ביתו וכמ"ש פרק הפועלים לשגר לה כוס של ברכה. ואיהו משום דגולה ממקומו לא שת לבו לחילוק זה כמ"ש פ"ק דמגילה מיום שגלינו מארצנו וכו' זיל לגבי עמון ומואב דיתבי אדוכתייהו ולמדנו שהגולה ממקומו אין דעתו מיושבת עליו וה"נ עולא אף שחכם גדול הוא להיותו גולה לא נתישב ודימה כל דבר לפרי הבטן ולא היא וז"ש ממהדורי שאינם במקומם מילי דברים בעלמא שאינם מיושבים בדעתם להיותם גולים ממקומם ואינם מכוונים להלכה. ומסמרטוטי כלמי כונתה על דרך שאמרו בכתובות דף י"ז לא תסמכו לא מן סרמיסין ולא מן סרמיטין ופירש"י לשון סמרטוטין כלומר שאין נותנין טעם הגון לדבריהם עכ"ל בסנהדרין דף י"ד הוא הדבר שרמזה לו שאין טעם בדבריו כסמרטוטין שעמדו כני"ם ואינם הגונים וגם דבריו לא יכונו שאין בהן בנותן טעם ודוק ואחר כמה שנים בא לידי ספר זרע ברך ח"ג על ברכות וראיתי שכיונתי לדעתו ז"ל בחלוקת ממהדורי מילי דף ל"ו ע"א והוא האריך מאד במאמר זה ע"ש: ולמה יגרע חלקן.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף