בית נתן/ברכות/נא/ב
אנן נעבד לחומרא. אננ"ק רש"י פירש וז"ל אנן נעביד לחומרא שלא תסייע שמאל לימין בשעת ברכה וכן מפורש בבה"ג בשינוי לשון הגמרא וז"ל אמר רב אשי מילתא דבעו קמאי ולא פשטוה אנן לא נודי בה ולא תסייע שמאל עכ"ל והטור בסי' קפ"ג מביא הגי' אנן לא נעביד בה עובדא וכתב מרן בנוסחי דידן בגמ' אנן נעביד לחומרא ושתי הנוסחאות עולות בקנה א' עכ"ל ברם הכנה"ג בסי' הנז' מביא גי' זו דאנן לא נעביד בה עובדא בשם שבולי לקט ומפרשו לקולא ועיי' מש"כ בזה הרב חיד"א בס' עין זוכר מע' ב' אות ל"ג בעיא דלא איפשיטא עש"ב
והנה ראיתי בס' חוקי חיים מרבין חסידא הרב אג"ן זלה"ה ד' קי"ו בליקוטיו שמביא בשם שמעתי מקשים דאמאי לא פשיט להו מהא דקי"ל מסייע אין בו ממש וכדאמ' בשבת דצ"ט וכן פסק הרמב"ם וכו' ואמאי לא פשיט לקולא? ואני חפשתי ומצאתי דשל כת קודמין היא והוא שראיתי להב"י בסי' קפ"ג שהבא מהשבולי לקט שכ' בלשון הזה כ' ה"ר בנימין דוקא למנקט ליה כולה בשמאל אסור אבל לסיועי ליה בשמאל תחות ידיה דימיניא מותר דקי"ל מסייע אין בו ממש ע"כ הרי דנרגש מזה דקי"ל מסייע אין בו ממש ומכח זה הוכרח לומר דע"כ לא מבעיא לן בש"ס מהו שתסייע אלא דוקא בסיוע בזה דהיינו למינקט כוליה בשמאל אבל כשמסייע בגונא דמניח שמאל תחת ימין בכגון דא אמרי' מסייע אין בו ממש כנ"ל כונת הש"ל והנה הרב ב"י הק' על הרב ש"ל וז"ל ותימא דהא אסיקנא בהא ניעביד לחומרא וכו'? ולעד"ן דלפי מ"ש בכונת הש"ל לק"מ מאי דק"ל לב"י וכו' ע"ש עכ"ל ס' חוקי חיים
והנה הרואה יראה שהרב אגן זלה"ה לא הזכיר כ"א קושית מרן ז"ל ולא העלה על שפתיו שמרן תירץ לקושיא הנז' ולע"ד בכונה מכוונת השמיט תירוץ מרן שתירוץ מרן אינו מעלה ארוכה וז"ל מרן ונ"ל שהוא מפרש דלא איבעיא לן אלא כשתופס הכוס גם ביד שמאל אבל כשאין נוגע בכוס אלא יד ימין אם הניח יד שמאל תחתיה לסייעה אין בכך כלום עכ"ל והרואה יראה כמה דחוק תירוץ זה דלסברת מסייע אין בו ממש א"כ גם אם תופס הכוס ביד שמאל מה בכך הלא מסייע אין בו ממש דעיקר האיסור הוא דוקא למינקט ליה כולה בשמאל ולפי דברים אלו ממילא אין מקום להשגת הרב אבני שוהם הנ"מ שהקשה על הרב חוקי חיים למה השמיט תירוץ מרן ולע"ד נראה נכון מה שכתבתי
והרב אבני שוהם הוסיף עוד בזה"ל אלא דאעיקרא דדינא לא זכיתי להבין לא תי' הב"י ולא תירוצו של הרב ח"ח ז"ל לתי' הב"י קשה דאיך קאמר רבי' בנימין למינקט כוליה בשמאליה ולתי' הרב אג"ן קשה דליפלוג רבי' בנימין והיל"ל אבל לתופסו בשתי ידיו מותר ולמה לו לפתוח שערי סמיכה וצ"ע עכ"ל והנה מה שהקשה לדברי מרן דבריו נכונים ולענין קושיתו לפי' הרב אג"ן ז"ל נ"ל דהש"ל לרבותא נקט אבל לסעויה ליה בשמאל תחות ידיה ימיניה מותר ולא מבעיא דלסומכו בשתי ידים דודאי מותר דמסייע אין בו ממש אלא אפילו להניח יד שמאל תחת יד ימינו דסד"א כיון דאמרי בגמרא ונותנו בימין שהקפידה דוקא שהכוס יהי' בימין ולא בשמאל כלל דע"י שאוחזו וסומכו ביד שמאלו איכחיש ליה כוח הימין קמ"ל הר' בנימין שאפילו בכה"ג מותר משום דמסייע אין בו ממש ויד שמאל כמאן דליתי דמי וחידוש על הרב אג"ן ז"ל שלא השמיע לנו חידוש זה
ולולי דמסתפינא היתי מפרש פי' חדש בגמרא וע"י זה ממילא הקולות יחדלון והוא בהדקים להבין על שאלת הראשונים על מה אדניה הוטבעו ועוד מה הלשון אומרת שמאל מהו שתסייע לימין כל הל"ל אם סייע בשמאל מהו וגם צריך להבין מה זה הסיוע וכי כמשא כבד יכבד לאחוז ביד ימינו לברך בהמ"ז משך זמן מועט כזה אשר בזה כבר הרגישו התוספות דמיירי בכוסות גדולות או בר"ח טבת שחל להיות בשבת או בנישואין וכל השלשה אוקימתות לא איפרקו מחולשא כאשר המעיין יראה אשר על כן היה נלע"ד ששאלת הראשונים מיוסד על דרשת ר' חנינא בר פפא דקאמר ונוטלו בשתי ידיו משום שנאמר שאו ידיכים קדש וברכו את ה' הרי מדחזינן דקאמר קרא בלשון רבים ידיכם קדש וברכו וכו' א"כ יש סברה לומר שהעיקר שכל זמן הברכה יהי' הכוס ע"י השתי ידים דהיינו מעט בימין ומעט בשמאל או הפירוש שהקרא הקפיד דוקא בשעת הגבהת הכוס דכתי' שאו ידיכם וגו' וזהו שאלת הראשונים שמאל מהו שתסייע לימין דהיינו אם לכתחלה המצוה מן המובחר שגם השמאל יסייע בשעת בהמ"ז כיון דא"ק שאו ידיכם קדש וברכו וג' וע"ז מסיק רב אשי השתא דראשונים לא איפשיט להו אנן נעביד לחומרא ור"ל שתסייע שמאל לימין וכפי זה לק"מ הקושיא של הרב חוקי חיים גם הרוחנו בזה מה שהקשו הבעלי כללים דבעיא דלא איפשטא בדרבנן להקל והא הכא מלתא דרבנן וקאמרי' נעביד לחומרא שכפי פירוש הנז' מעיקרא לא בתורת איסור אמרו אלא עיקר שאלת הראשונים אם החיוב לסייע או דלמא לא וע"ז מסיק דאנן נעביד לחומרא ונסייע כפשט הפסוק שאו מרום ידיכם קדש וברכו את ה' ברם מה נעשה כל המפרשים לא פירשו כך[1],
והנה אגב ראיתי במג"א שמביא לשון הטור שכתוב שמאל מהו שתסייע לימין פי' לסומכה בשמאלו ע"כ נ"ל דק"ל מאי קמבעיא להו הא כשתסייע שמאל לימין הו"ל אוחזו בב' ידיו וכבר אמרנו שמקבלו בב' ידיו ואוחזו בימינו ולכן פי' לסומכו בשמאלו ר"ל לסמוך יד ימין בשמאל וא"כ ג"ז אסור וכו' עכ"ל המג"א והנה לא הבנתי דבריו דהא מה שאמרו מקבלו בב' ידיו הוא בתתלת הברכה קודם שיתחיל לברך וכמו שפירש הב"י והאיבעיא מהו שתסייע שמאל לימין הוא בשעת בהמ"ז? ולע"ד פשוט שהטור בא לאפוקי פי' הש"ל וכמו שפי' הרב חוקי חיים שמהו לסייע שמאל לימין שיתן הכוס ביד שמאל לבדו וינוח הימין והטור מיאן זה הפירוש ולכן כתב שהאיבעיא הוא לסומכה בשמאלו וק"ל:
ובשם ה' אקרא א"ר אסי אין מסיחין על כוס של ברכה א"ר אסי אין מברכין על כוס של פורענות מאי כוס של פורענות כוס שני תנ"ה השותא כפלים לא יברך משום שנא' הכון לקראת אלהיך ישראל ונותן עיניו בו כי היכי דלא ניסח דעתיה מיניה ומשגרו לאנשי ביתו כי היכי דתתברך דביתהו עולא איקלע לבי רב נחמן בריך ברכת מזונא יהבה לרב נחמן א"ל לא סבר לה מר לישדר כסא דברכתא לילתא א"ל הכי אר"י אין פרי בטנה וכו' ותניא נמי הכי היה רבי אומר מניין שאין פרי בטנה של אשה מתברך אלא מפרי בטנו של איש שנא' וברך פרי בטנך ולא פרי בטנה אדהכי שמעה ילתא קמה בזיהרא ותברה ד' מאה דני דחמרא שלח ליה כל האי נבגה דברכתא היא שלחה ליה ממהדורי מילי ומסמרטוטי כלמי א"ר אבהו ואמרי לה במתנית' תנא היה מהלך ואוכל יושב ומברך היה מיסב על המטה ואוכל יושב על גבי קרקע ומברך עומד ואוכל יושב ומברך והלכתא בכלהו יושב במקומו ומברך (דברי רש"י והלכתא בכולהו יושב ומברך עכ"ל והמפרשים האריכו למעניתם מה בא רש"י לחדש עיי' בסמיכת חכמים ועיי' במעון הברכות שהאריכו בזה ולע"ד שרש"י בא לאפוקי גי' הכ"י בכולהו יושב במקומו ומברך ורש"י השמיט בכונה תיבת במקומו שהגמרא לא איירי הכא אי צריך לברך דוקא במקום שישב או לא אלא העיקר שיושב ומברך):
ת"ר אלו דברים שבין ב"ש וב"ה וכו':
שהיום גורם ליין שיבא ועוד כבר קדש היום וכו' וב"ה אומרים מברך וכו' שהיין גורם לקידוש שתאמר דבר אחר ברכת היין תדירה וברכת היום אינה תדירא תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם והלכה כדברי ב"ה פשיטה דהא נפקא בת קול רבי יהושע היא דאמר וכו' (וכל מה שכתוב בנוסחת הדפוס מאי ר"א עד והלכה כדברי ב"ה ל"ג בכ"י וכן אב"א קודם בת קול ואב"א לאחר בת קול ל"ג בכ"י):
- ↑ ולכאו' פי' זו א"א לגי' הטור אנן לא נעביד בה עובדא.