מראי מקומות/אורח חיים/ריב

מראי מקומות אורח חיים ריב

האוכל עיקר ונמלך לאכול עמו טפל מה ברכת הטפל

המשנ"ב בסעיף א בס"ק ד, כתב דמברך שהכל ולא את ברכת הטפל, ע"כ, ויש להוכיח דאין מברכים בנמלך על הטפל כברכתו, דבברכות לה:, אמרי' דמברכים על שמן זית העץ, והש"ס לא משכח לה היכי דמי עד שהעמידו בחולה ששותה לרפואה ומערב עם אניגרון דאי באוכל עם פת הוי ליה טפל ופטור, ולכאו' הו"ל למימר בפשיטות שאוכלו עם ירק וכדו' ואיירי בנמלך דמברך על הטפל, אלא ודאי מוכח דאף בנמלך לא מברך על הטפל כברכתו.

בדברי הב"י גבי האוכל גרעיני גודגדניות קודם ששותה כדי למתק השתיה

הב"י הביא מהאור זרוע ותרומת הדשן שמברך שהכל כיון שהוא טפל ובלא ברכה אי אפשר כיון דעדיין לא בירך על העיקר, וכתב הב"י דלדעת הרא"ש יברך העץ כיון דכתב הרא"ש דלא מסתבר שיהא שינוי בברכה מחמת חסרון שיעור, ע"כ, וא"כ ה"ה שלא יהא שינוי בברכה מחמת הטפילות, ע"כ דברי הב"י, והשיב עליו הדרכ"מ, ועוד יש להשיב דשפיר קאמר הרא"ש דלא יהא שינוי מחמת השיעור דלא מצאנו כה"ג בשום דוכתא משא"כ הכא דשפיר יהא שינוי בברכה מחמת שאוכלו שלא כדרך הנאתו דכעין זה מצינו בסי' רה,א, דדבר שהוא גדל באדמה או בעץ אם הוא טוב מבושל יותר מחי מברכים עליו כשהוא חי שהכל כיון שאוכלו שלא כדרך הנאתו, ואע"ג דלא דמי לגמרי דהתם גבי ירק חי לעולם ברכתו כשהוא חי שהכל, והכא ברכתו בשאר דוכתי עץ ואנו אומרים שכאן ישתנה ברכתו לשהכל, מ"מ חזינן התם דאפשר שיהא שינוי מחמת שאוכלו שלא כדרך הנאתו, ועל כן אין ראיה מדברי הרא"ש לכאן ואין לעשות מחלוקת בלא הוכחה.

הגדרת עיקר וטפילה

בטור ובב"י בסעיף ד, גבי שמן ואניגרון, מבואר שההגדרה של עיקר אינה תלויה רק ברוב ומיעוט, וכן מוכח בטור בסוף סי' רד, גבי מרקחת הדבש, וכן מוכח בטוש"ע בסי' רח,ב, גבי חמשת מיני דגן, ולפי זה נפיק לן שההגדרה תלויה בכל מקום לגופו.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף