חיי אדם/א/נו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

חיי אדם א נו

כלל נו
דין עיקר וטפל (סימן רי"ב)

א כל דבר שהוא עיקר אכילתו עכשיו ואוכל עמו או לאחריו איזה דבר לטפל וכ"ש אם הם מעורבי' שאז הולכין אחר הרוב והרוב הוא העיקר ובחמשת מיני דגן הם העיקר כדלעיל כלל נ"ד מברך על העיקר ופוטר את הטפל וא"צ לברך עליו לא לפניו ולא לאחריו. ודוקא ע"פ ד' תנאים:

א. שיהיה דעתו עליו בשעת ברכה או שרגיל בכך.

ב. שאוכל הטפל באותו מעמד לאפוקי אם הלך בנתיים לחדר אחר.

ג. שאין כוונתו כלל לאכילת הטפל ואינו אוכלו אלא בשביל העיקר.

ד. שאוכל העיקר תחלה.

ולכן אם חלש לבו ואוכל דג מליח או צנון ובצל וכדי לבטל טעם החריפות אוכל גם מעט פת או דבר אחר וכן השותה יי"ש ואוכל אחריו מעט פת מברך על העיקר וא"צ לברך על הטפל ודוקא שהיה דעתו על זה בשעת הברכה או אפילו שלא היה בדעתו בפירוש רק שרגיל בכך ואוכל העיקר תחלה ולכן אפילו לא היה הטפל בשעת ברכה והביאו לו אח"כ מ"מ א"כ לברך על הטפל אבל אם אינו רגיל בכך וגם לא היה בדעתו בפירוש או שאכל הטפל קודם שאכל העיקר או אפילו שהיה דעתו אלא שהלך אחר הברכה לחדר אחר ליקח הטפל בענין דהוי שינוי מקום כדלקמן כלל נ"ט צריך לברך גם על הטפל (סי' רי"ב):

ב כל זה כשאין כוונתו לאכול הטפל ואינו אוכל אותו רק להפג המרירות אבל אם כוונתו ג"כ בשביל הטפל כגון ששותה יי"ש ואוכל ג"כ (לעקוך) או מרקחת אע"ג דנרא' שאחד עיקר והשני טפל כיון שכוונתו לאכילת שניה' וא"כ אין זה טפל לזה וצריך לברך על (הלעקיך) או המרקחת תחלה שהם חשובים אח"כ מברך על היי"ש [א] אף שהיין שרף חביב עליו כדלקמן כלל נ"ז (שם):

ג אם הטפל הוא פת נ"ל דאם אוכל פחות מכביצ' א"צ נט"י ואם כביצה יטול ידיו ולא יברך ענט"י (דבפחות מכביצה בלא"ה י"א שאין צריך נט"י ולכן נ"ל להכריע כן) (עיין סימן קנ"ח):

ד הרוצה לשתות יין ואוכל תחלה כדי שלא ישתה אליבא ריקנא ואם היה מברך על היין תחלה היה נפטר האוכל מטע' טפל אך כיון שאוכל הטפל תחל' צריך לברך עליו וי"א שמברך עליו ברכתו הראוי לאותו דבר וי"א שמברך רק שהכל כיון שהוא טפל הפסיד ברכתו הראוי לו ואם ברכ' העיקר הוא שהכל כגון ששותה יי"ש וברכת הטפל הוא ברכה אחרת דכ"ע כיון שאוכל טפל תחלה מברך עליו שהכל כברכת העיקר ואין צריך לברך עוד על העיקר (רי"ב):

ה כששותה באמצע הסעודה ואוכל עמהם איזה דבר למתק השתיה אף על גב דלולי השתיה היה צריך לברך עכשיו נעשה טפל לשתיה וא"צ לברך לכן על העשב שקורין (פאליטרון) א"צ לברך דהוא נעשה טפל למשקה והמשקה לסעודה (כמש"כ מ"א סי' קע"ד ס"ק ט' בשם הש"ג):

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.