מראי מקומות/אורח חיים/קפג

מראי מקומות אורח חיים קפג

ומשגרו לאנשי ביתו

כ"כ הטור בסעיף א, וכתב הפרישה בשם הר"א מפראג, דהיינו שיטת הי"א שבש"ס, ע"כ, אמנם הנכון כמו שכתב הב"ח דהראשונים לא גרסי בהא י"א, אלא גרסי לזה בכלל העשרה דברים, ע"כ, ויש להוסיף דכ"ה גירסת בה"ג בהל' ברכות בעמוד פז, ועל כן ליתא להא דהסיק הפרישה דמחמת כן נהגו להקל בזה.

מהו חי שנאמר גבי כוס של ברכה

הטור והב"י בסעיף ב-ג, הביאו מחלוקת בזה, ויש להוסיף דהאשכול בהל' סעודה ד"ה עשרה (לא.), כתב כדברי המפרשים שנותן לתוכו מים בברכת הארץ.

אם כוס צריך י' דברים

הטור והב"י בסעיף ד, הביאו בזה מחלוקת, ויש להעיר דבה"ג בהל' ברכות בעמוד פז, ס"ל דבעי י' דברים, וכן הביא להלכה המנהיג בהל' סעודה סי' יב, בשם רשב"ם, וכתב שכך המנהג בצרפת.

כוס של פורענות

כתב הטור בסעיף ו, שפירושו כוס שלישית ששותה מחמת שלא ינזק מחמת הזוגות, ע"כ, וכן פירשו תר"י שם, ותימה כיצד אפשר לפרש דהוא כוס שלישית הא אמרי' בש"ס שם להדיא שהוא כוס שני, כדהביא הטור, והוכחת תר"י לפרש דהוא כוס ג' מדתניא השותה כפליים לא יברך, דמשמע שכבר שתה פעמיים, אינה מוכרחת די"ל דהכוונה דאדם הבא לשתות כפליים דהיינו את הכוס השניה לא יברך עליה ברכהמ"ז, ואע"פ שדוחק הוא מ"מ אינו מפורש כדברי הגמ' מאי כוס של פורענות כוס שני, ולפי מה שכתבתי יהיה פירוש הגמ' שלא יברך אלא ישתה עוד כוס ואח"כ יברך על כוס שלישי, ולפי"ז לא יהיה קשה מידי קושיית התר"י מד' כוסות דפסח, וצ"ע. אמנם בה"ג בהל' ברכות בעמוד פז, כתב בשם איכא דאמרי כדברי הטור ותלמידי ר"י.

עד מתי צריך לאחוז את הכוס

בתוס' בברכות נא. ד"ה שמאל, מבואר דצריך להחזיק את הכוס כל ברכהמ"ז, ע"כ, וזה לכל הפחות עד לאחר ברכה רביעית, ובש"ס שם מבואר דצריך להרים את הכוס טפח.

אם צריך לצאת ידי חובה בברכת המברך

הב"י והשו"ע בסעיף ז, הביא מכמה ראשונים דטוב יותר לברך כל אחד לעצמו, ודבר זה לא מוסכם כמבואר בב"י ובב"ח ובדרכ"מ בסי' קצג,א, ועי' במה שהוספתי שם.

אי שרי לברך ברכהמ"ז ולעסוק במלאכה

הב"י בסעיף יב, הביא מהירושלמי דאסור, ויש להוסיף דכ"כ הרמב"ן במלחמות בברכות כד ד"ה וכן בברכת, וכתב עוד דאף השומעים אסור להם לעסוק במלאכתם.

אם מותר לעסוק במלאכה כשמברכים שאר ברכות

לצורך הברכה נראה דשרי, כדמשמע גבי שתכלה ברכה עם הפת בברכות לט., דהיינו שיגמור לחתוך את הפת יחד עם גמר הברכה, דאף מאן דפליג התם לא פליג בהא, ולעסוק כשלא נצרך לברכה, כתב המשנ"ב בס"ק מא, דאסור, וכתב בשער הציון דהכי מוכח בירושלמי, ע"כ, אמנם יש להקשות דהא אמרי' בברכות טז., גבי פרק שני דקריאת שמע דב"ה אומרים עוסקים במלאכה וקורים, וכתב הב"י בסי' סו,ח, דה"ה לברכות ק"ש, וא"כ לדעת הב"י כ"ש לשאר ברכות, וצ"ע.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף