מראי מקומות/אורח חיים/קלט

מראי מקומות אורח חיים קלט

אין אדם רשאי לקרוא עד שיאמרו לו קרא

כן הביאו הטוש"ע והב"י בסעיף ג, מהירושלמי, ויש להוסיף דכן הביא המנהיג בהל' שבת סי' ל, מהירושלמי.

העולה לתורה צריך לברך בקול רם

כ"כ הטוש"ע בסעיף ו, וכן הביא הב"י מהראשונים, ויש להעיר דכ"כ המנהיג בדיני תפילה סי' סז.

האומר ברכו את ה' כשעולה לתורה חוזר ועונה ברוך ה' המבורך כמו הקהל

כ"כ הטוש"ע בסעיף ז, בשם רב סעדיה וכן הביא הב"י מהראשונים, ויש להוסיף דכן הביא האשכול בהל' קריאת התורה ד"ה העומד (סה.), בשם רב סעדיה.

האם העולה לתורה עונה אמן אחר ברכתו האחרונה

הב"י בסעיף י, הביא בזה מחלוקת, וציין למה שכתב בסי' נא,ג, ועי' במה שהוספתי שם.

אם צריך ליטול את הספר בשעת הברכה

הטור בסעיף יא, הביא מהמנהיג בהל' שבת כה, שצריך ליטלה בידו, ויש להעיר דהמנהיג שם כתב דכן מנהג ספרד שנוטל הספר בידו ובחיקו, ע"כ, ומבואר דכוונת הטור והמנהיג שיטול הספר מן הבימה ויחזיקנו בחיקו ויברך, ומאידך משאר הראשונים שהביא הב"י נראה דס"ל דסגי באחיזה בספר כשמונח על הבימה, ויש להוסיף דהאשכול בהל' קריאת התורה ד"ה העומד (סה.), כתב דאוחז הספר כשמברך.

המנהג לומר חזק למסיים לקרות בתורה

הב"י בסוף הסימן, הביא מהאורחות חיים סמך למנהג זה מהמדרש, ויש להוסיף דכ"כ המנהיג בהל' שבת סי' נז, על פי המדרש, והביא דהמנהג בצרפת ופרובינצא שאומר החזן בקול רם למסיים לקרות חזק.

אם הקהל אומרים פסוקים כשעולים לתורה

האשכול בהל' קריאת התורה ד"ה והחזן (סח.), כתב דנהגו שכשעומד הכהן לקרות אומרים תורת ה' תמימה וכו' ה' עוז לעמו יתן וכו' האל תמים דרכו וכו', לפי שיש באלו הפסוקים יחד מ' תיבות כנגד מ' יום שניתנה בהם תורה.

הקורא בתורה כהלכתו מאריכין לו ימיו ושנותיו

כ"כ האשכול בהל' קריאת התורה ד"ה גרסי' (סט:), והביא ראיה.

· הבא >

מעבר לתחילת הדף