מחצית השקל/אורח חיים/קלט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מחצית השקלTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png קלט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
נתיב חיים
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) (סק"א) מן הכתב כו' ומ"ב מתיר כו' כמ"ש סעיף ג' גבי סומא:

(ב) (ס"ק ב) לא כו' שא"א מבזבז לו. ר"ל שאין ראוי שאדם יחלוק כבוד לעצמו:

כדי שלא יעלה מעצמו והיינו משום שבמקומו היה המנהג כמ"ש הרב"י דהש"ץ קורא למי שירצה אבל למנהג רמ"א דבעל סגן קורא למי שירצה ליתא וכן מה שהוצרך ליתן טעם שאין בזה משום פגם ג"כ דוקא למנהג מקום הרב"י:

ואסופי כו' צ"ל שבאתה אחת קודם שנאסף כו'. ר"ל בשלמא שתוקי דאביו אינו ידוע אבל אמו ידועה א"ש די"ל בשם אבי אמו. אבל אסופי שנאסף מן השוק דגם אמו אינו נודעת ואיך א"ל בשם אבי אמו. ולזה כ' דמיירי שבאתה אחת קודם שנאסף כו' דכה"ג נאמנת שהיא אמו כמ"ש בא"ע שם. אבל עדיין צ"ב דלמא מיירי אפי' אמרה לאחר שנאסף מן השוק שהיא אמו ואע"ג דכה"ג א"נ כמ"ש שם. מ"מ מאי נפסיד אם נאמינה לזה לקרותו לתורה בשם אביה ודוחק לומר דקשי' ליה לשון רמ"א שכתב בשם אבי אמו משמע שנודע לנו מי הוא אבי אמו ולכך כתב שאמרה קודם שנאסף דנאמנת ולכן נודע לנו ודאי אבל יותר נראה דדיבר בהוה שבעו"ה בגלות המר ברוב מקומות ישראל שרוין בין הגוים וכה"ג דאיכא גם גוים אפי' הישראלים הם הרוב מ"מ קי"ל דהאסופי שם הוא בחזקת ספק גוי וא"כ איך שרי לעלות לתורה אע"כ שאמרה קודם שנאסף דנאמנת ומחזקינן ליה בחזקת ישראל וע"ש בט"ז שהקשה שניחוש שיגרש אשתו בשם אבי אמו. ר"ל דבשם אבי אביו ליכא למיחש הכי שיגרש בשם אבי אביו ואין לעשות כן כמ"ש רמ"א בא"ע סימן קכ"ט סעיף י' מ"מ הא כ' שם בב"ש ס"ק י"ט בשם מהרש"ל דמשום חשש עיגון כשר כשכ' יוסף בן שמואל ובאמת היה אביו נקרא שמעון אלא שאבי אביו היה נקרא שמואל וא"כ לא אתי חורבה כ"ה משא"כ אי יכתוב בשם אבי אמו ודאי פסול. ועמ"ש עליו בס' א"ר:

(ד) (ס"ק ד) סומא כו' ובמ"ב כו' שהאידנא שהש"ץ קורא כו' וא"כ סומא העולה כיון דשמע מש"ץ הוי שומע כעונה והש"ץ הלא קורא מתוך הכתב. וע"ש עוד טעמים:

(ה) (ס"ק ה) מברכים לפניה. כתב ב"ש דף ל"ח סימן ל"ז הא דאי טעה בראשונה כו' מ"ש במ"א בשמו דברכות התור' לפניה דאורייתא הוא בחדושיו לסוטה פרק אלו נאמרים בסוגית הש"ס דף מ"א בד"ה לפי שאין מברכין כו' וראייתו מדאמרינן בברכות דף כ"א ע"א אר"י אמר רב מנין לברכת התורה לפניה מן התורה שנא' כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו ולשון הקרא משמע ליה דמיירי כשקורא בציבור ע"ש שהאריך. משום כבוד הצבור. דהא הקריאה בצבור הוא דרבנן מלבד פ' זכור ואיך תהיה הברכה מן התור' כ"כ פר"ח. כתב עוד כו' ועסי' ר"ט שכ' היכי דנקט כסא דשכרא ופתח ואמר בא"י אמ"ה בורא פרי הגפן וסיים תכ"ד שהכל נ"ב יצא והיינו כשידע שהוא שכר וה"ה הכא ואדרב' הכא עדיף ודומה למ"ש דמ"א בהג"ה שם סעיף א' היה בידו כוס יין וסבר שהוא מים ופתח ואמר כו' דה"ה הכא דאפי' סיים ברכת אשר נתן יצא:

ואם בירך כו' יברך לאחריה כו' דאין סדר לברכות התורה ע"ש:

(ו) (סק"ו) ופותח כו' דאף ר"י מודה כו' דפליגי ר"מ ור"י. ר"מ ס"ל דצריך לגלול שלא יאמרו הברכות כתובים בתורה ור"י ס"ל דא"צ לגלול דהכל יודעים דאין הברכות כו' וקי"ל כר"י וכ' התוס' דלכתחל' גם ר"י מודה לר"מ ולא מיירי אלא בדיעבד ופי' הב"ח דדיעבד ר"ל אם אינו גולל אין גוערין בו אבל לכתחל' מודה ר"י דראוי לגלול ועבט"ז סק"ד:

(ז) (סק"ז) גולל כו' דמאחר כו' דבשלמא קודם הקריאה. כיון דלר"י דקי"ל כוותי' א"צ לגלול דל"ל שיאמרו ברכות כתובות בתורה אם כן אינו רשאי לגלול לדעת הרב"י משום טרחא דצבור' משא"כ אחר הקריה דבלא"ה צריך לגלול בין גברא לגבר' אם כן אי גולל קודם הברכה ליכא טרחא דצבור' יותר עדיף לגללה קודם הברכה שלא יאמרו ברכות כתובות בתורה אע"ג דליכא חשש גמור זה לר"י מ"מ עדיף לצאת גם ידי חשש זה:

(ח) (סק"ח) שמאלו. דהוא ימין הקב"ה ע"ש שויתי ה' לנגדי תמיד. וא"כ שמאלו נגד ימין הקב"ה:

(ט) (סק"ט) נהגו כו' קודם ברכה אחרונה ר"ל כמו שהדין בגלילה שהיא קודם ברכה אחרונה ה"ה בכיסוי הבאה תמורת גלילה. וכ' הט"ז אבל לגללה ולכסותה היא טרחא יתירה ואין לעשות כן משום טרחא דציבורא. רק בשעת אמירת הקדיש יש לגללה ולכסותה:

(יב) (סקי"ב) אשר בחר כו' מצויין בדפוס בטעות ודברי מ"א קאי על מ"ש בס"ט נפטר לברך אשר בחר כו':

משא"כ באהבה רבה שהוא מעין שתי ברכות התורה אשר בחר כו' ואשר קדשנו כו' לעסוק כו':

יאמר וחיי עולם. טור. לאפוקי וחיי העולם דמשמעו דקאי על תורת אמת שנתן לנו לזכות בה לחיי עולם ובאמת הוא דבר בפ"ע על תורה שבע"פ כמ"ש בש"ע:

שדומה לנטיעה שפרה ורבה ע' בטור:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.