דרישה/אורח חיים/קלט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דרישהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png קלט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
נתיב חיים
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

נסתפקתי אם יש לו לברך כו' כתב ב"י בשם סמ"ג סי' י"ט וז"ל אל יקשה עליך העומד אח"כ לקרות בתורה שמברך כי אותו אפי' בירך מיד על עסק התורה שעסק בפני עצמו הוא צריך לחזור ולברך על קריאתו בציבור שנתקנה שם ברכה לפניה כמו שנתקנה לאחריה וכמו שנתקנה ברכה גם על ההפטורה ע"כ ומכלל דבריו נפשטא שאלת ר' יחיאל שכתב רבינו עכ"ל ב"י ואע"ג דלכאורה הסמ"ג מיירי כשהפסיק בין הברכה לקריאת התורה וא"כ מה ענין לשאלת הר' יחיאל הא בהדיא כתב ר' יחיאל דהיאך יברך ברכה אחת פעמים זא"ז כו' י"ל דדעת ב"י מדדייק הסמ"ג וכתב אפי' בירך מיד כו' משמע דמיירי בלא הפסק ומ"ש אח"כ על עסק התורה שרצה לעסוק א"נ אפי' דעסק בתורה בין הברכה לקריאת התורה משמע דלא מיקרי הפסק לדעת סמ"ג שהרי כתב אפי' בירך מיד כו' ואפ"ה ס"ל דצריך לחזור ולברך על הקריאה ממילא נפשטא שאלת ר' יחיאל כמו שהשיב גם הרא"ש וק"ל. וכתב עוד ב"י בשם מהרי"א ז"ל שממה שכתב רבינו בשם ר' יחיאל ואם איחר אדם לבא לב"ה כו' נראה דאע"ג דלכתחילה צריך שיברך הקורא בקול רם כדי שישמעו הציבור מ"מ אינו מעכב שאל"כ היאך היה מסתפק ר' יחיאל אם צריך לחזור ולברך. ובשם הר"ר יונה מ"כ שצריך לחזור ולברך הברכות בקול רם ונתן טעם לדבר כדי להוציא אותם שלא שמעו ועוד כי אין לאומרו כ"א בעשרה ואם אמרו בלחש הוי יחיד ולא יועיל וגם אותן שלא שמעו ושומעין החזן אומר ברכו אין להם לומר כך מאחר שלא שמעו הברכה אבל כשסיים החזן יענו אמן כדאמרינן גבי זימון בא ומצאן מברכין ברוך שאכלנו משלו עונה אמן ע"כ טוב לאומרו בקול רם ויענה החזן וכל השומעין ברוך ה' כו' עכ"ד:

ב[עריכה]

ומטבע כל ברכה אחרונה כו' וא"ת למה ברכה אחרונה פותחת בברוך כיון שהיא סמוכה לברכה ראשונה דקריאת התורה לא הוי הפסק כדאשכחן בברכות דק"ש ובברוך שאמר וישתבח תירצו התוס' פרק ג' שאכלושה טעם לפי שהיו רגילין שלא היו מברכין רק הראשון ברכה ראשונה והאחרון ברכה אחרונה ואיכא הכסק גדול בין ראשון לאחרון שוב שתקנו שניהן לכל א' וא' משום הנכנסין ויוצאים לא זזה ממקומה עכ"ל ב"י. ולפ"ז קשה למה ברכת הפטורה שלאחריה פותחת בברוך כדלקמן סי' רפ"ד ואפשר לומר שתקנוהו כברכת התורה כיון שנתקנה בכ"א פסוקים דומה לז' הקוראים בתורה כמו שכתב רבינו אבל זה דוחק. לכנ"ל יותר דהיינו טעמא משום דברכה אחרונה דהפטורה לא נתקנה דוקא אקריאת הפטורה אלא שבח להשי"ת הוא וכ"כ הר"ן יישוב לברכה אחרונה אחר המגילה כמ"ש לקמן סי' תרצ"ב ע"ש ואף שרבינו כתב בסי' רפ"ד שתקנו למפטיר ברכות היינו דוקא שהמפטיר מברך אותן אבל לא שתולין דוקא בהפטורה:


מעבר לתחילת הדף
· הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.