ביאור הגר"א/אורח חיים/קלט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png קלט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
נתיב חיים
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

ס"א פעמים שלש כו'. כ"ה בתנחומא פ' יתרו אבל במ"ר ריש פ' תשא איתא דוקא ד' פעמים ע"ש:

ב[עריכה]

ס"ב מי כו'. כן למד הרד"א מהנ"ל בס' שקדם וצ"ל דס"ל אפי' במקום שהחזן קורא צריך העולה לסדר דלא כב"י אבל הרא"ש וריב"ש למדו ממ"ש בתוספתא הביאו הרי"ף ורא"ש בפ"ג דמגילה סי' י' בה"כ שאין בהם כו' כמ"ש בס"ס קמ"ג:

ואם צריכים כו'. כמ"ש גבי ביכורים וכל מי שאינו יודע לקרות כו' ויצא ידי קריאה:

ג[עריכה]

ס"ג אפילו ראש כו'. תוספתא הביאה הרא"ש פ"ג דמגילה סי"א:

ובמדינות כו'. לפי שאין ש"ץ קורא במדינות אלו מדעתו אלא מדעת הסגן ועד"מ:

ומי שאביו כו'. כמ"ש הידעתם את לבן בן נחור ומפיבושת בן שאול כו' שם. וכן ותבאנה אל רעואל אביהן וכמ"ש במכילתא ורש"י שם וע' ביבמות ס"ב ב':

אבל לא כו'. דוקא כו' שלא כו'. כמ"ש גדול כבוד הבריות שדוחה ל"ת שבתורה כ"ש בכה"ג וכמה הקפידו על הלבנת פנים כמ"ש נוח לישרף כו' וכמ"ש בתמר ובעובדא דמר עוקבא:

וכן אם כו'. דהא התירו לילד ארמאית ואפילו בשבת סברו להתיר משום איבה אי לאו די"ל דידן כו' וכן בר"י נשיאה למישקל מההוא מינאה ביום חגו אלא שהמציאו תחבולה ועיין יוסיפון שקראו לכהנים על שם אלכסנדר מוקדן משום כה"ג וע' מרדכי שם וכן כמה דברים וכ"ש כה"ג שאין בזה איסור כלל דמ"ש ושם רשעים ירקב היינו דלא מסקינן בשמייהו וכן לקללם אבל לייחס בנו אחריו ש"ד בין ברשעים כמו אחאב בן עמרי וכיוצא הרבה ובין בצדיקים כמ"ש מלך חזקיהו בן אחז וכיוצא:

ואסופי. עמ"א:

בשם אבי אמו. כנ"ל דבני בנות ה"ה כבנים כמ"ש ביבמות שם:

ואם אינו ידוע כו'. כמ"ש בירושלמי פ"א דביכורים והביאו הר"ש שם תני משם ר"י גר עצמו מביא וקורא מ"ט כי אב המון גוים נתתיך לשעבר היית אב לארם מכאן ואילך לכל הגוים וע"ל סי' נ"ג סי"ט:

סומא כו'. כמ"ש בפ"ג דמגילה סומא פורס שמע ומתרגם משמע אבל אינו קורא דקאמר ומתרגם וע' תוס' דסוטה ל"ט ד"ה כיון כו':

לפי כו'. גיטין ס"ב תמורה י"ד ב':

ומהדי"ל כתב. דמברך על קריאת הש"ץ כמ"ש בתוספתא דמגילה פ"ב ובירושלמי שם שאחד קורא וא' מברך וכמש"ל סי' תרצ"ב ס"א בהג"ה ודוקא לקרות אסור בתורה לסומא ומה שהוכיח הרא"ש פ"ג דמגילה ס"י וזו היא ראיה כו'. איני מבין דבימיהם לא היו מברכין אלא ראשון ואחרון כמ"ש בעצמו שם ולמה יעלו ודבריו צ"ע:

ד[עריכה]

ס"ד ולאחר כו'. דל"פ אלא בלפניה משום טירחא דציבורא וע' תוס' שם וכ"פ רמב"ם והוא להדיא במ"ס פי"ג ה"ח והוא אומר פותח ומברך ומ"ט דכתוב ובפתחו כו' ומה כתיב כו' וגוללו אומר ברוך כו':

ובשעה כו'. כנ"ל דבזה ליכא טירחא דציבורא:

ונ"ל כו'. דהוא ימין הקב"ה כמ"ש בפ"ה דיומא:

ה[עריכה]

ס"ה ובמדינות כו' כמ"ש במ"ס הנ"ל וגולל כו' וש"ע כתב נהגו כו' ר"ל אף על גב שכתב גולל ומברך היינו מדינא אבל נהגו לכסות קודם הברכה וכן הוכיח המרדכי ממ"ש פותח כו' כמ"ש בהג"ה ובמקומות ב"י נהגו לכסות במקום הגלילה ועמ"א. מיהו יש לדחות דמיירי קודם תקנה דראשון מברך דהברייתות קודם תקנה נשנו וכמש"ש כ"א ב' תנא כו' ועס"ס קמ"ג:

ו[עריכה]

ס"ו אומר ברכו כו'. כ"ה בברכות נ"א קם קרא בספרא כו':

וי"א כו'. כמ"ש כ"ד שבקדושה א"א בפחות מי' וצ"ל עשרה דצייתי וכן במ"ס פ"י ה"ז וא"א קדיש וברכו בפחות מי'. וכמ"ש במתניתין ואין פורסין כו':

ואם לא כו'. כמ"ש ברפ"ז דברכות בא ומצאן כו':

י[עריכה]

ס"י אחר כו'. כמו בבה"מ דאמרי' שם חוזר למקום שפסק ופי' הרי"ף וש"פ דחוז' ואומר ברוך שאכלנו כו':

כדי לכלול כו'. ואע"ג שאמר המבורך דה"נ בבהמ"ז אומר נברך לכלול עצמו ואפ"ה חוזר ואומר ברוך כו' וכמ"ש ירושלמי פ"ז דברכות שמואל אמר אינו מוציא עצמו מן הכלל התיבון הרי ברכת התורה ה"ה אומר ברכו א"ר אבין מכיון שאומר המבורך אף הוא אינו מוציא עצמו מן הכלל:

ס"ח אפילו בירך כו' דמשום כו'. כמו כהן שקורא במקום לוי שחוזר ומברך וכמ"ש ירושלמי פ"ז דברכות ר"ז קם מקרי כהן במקום לוי ובירך לוי ובעון משתקוניה א"ל רב חייא בר אשי ארפוה הכי אינון נהגין גבייהו. ר"ל שהתקינו שכ"א מברך וקודם התקנה לא היה רק עומד ויושב כמ"ש בתוספתא בה"כ שאין בהם שיקרא כו' וע' לקמן וס"ס קמ"ג וע' תוס' דר"ה ל"ג א' סד"ה הא ואור"ת דאין כו':

ס"ט דלא גרע כו'. כמ"ש בפ"ק דברכות:

ס"י ברכה אחרונה. מתניתין וגמ' רפ"ג דמגילה דברכות כ"א א' ובמ"ס פי"ג ה"ח ובירושלמי פ"ז ר"ז בעי אלו ג' קריאות כו' לא למדו ברכת התורה מברכת הזימון אלא לרבים ואם לרבים בינו לבין עצמו לא יברך ר"ל אפי' לפניה כו' ומשני עשאוה כשאר מצות של תורה מה שאר כו' וז"ש בסי' תרצ"ב ס"א בהג"ה ואין כו':

זו תורה שבכתב. כמ"ש וכתוב יושר דברי אמת:

וחיי כו'. סיפא דקרא דברי חכמים כו' ודרשו בפ'"ק דחגיגה מה הדרבן כו' להוציא חיים לעולם וסיפא דקרא וכמסמרות נטועים והוא תורה שבע"פ כמ"ש דברי חכמים כו' וכ' בעלי אסיפות ודרשו אלו מטהרין כו':

יא[עריכה]

סי"א הקורא כו'. ממ"ש בספ"ג דסוכה כך היתה מנהגן כו' קורא בתורה כו' מרדכי וטור. ובא"ח בשם ירושלמי האי מאן דבריך נקיט עמודא דתורה בידיה שנאמר לקוח את סה"ת הזה ובב"ר לא ימוש סה"ת הזה מפיך מלמד שהיה ס"ת בידו של יהושע שא"ל הזה אלא למי שתופס החפץ וכשסיים א"ל חזק ואמץ ומכאן נהגו כו' וכמ"ש בהג"ה וכ"ה להדיא במ"ס פי"ג הלכה ח':


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.