מראי מקומות/אורח חיים/קלא

מראי מקומות אורח חיים קלא

אם אפשר ליפול נפילת אפיים בלילה

הב"י והשו"ע בסעיף ג, הביא ממהר"י אבוהב בשם ספר צרורות דאין ליפול על פי הקבלה, ע"כ, אמנם עי' במה שכתב הטור בסי' רלז, גבי נפילת אפיים בערבית, ועי' במה שהוספתי שם, ולפי המבואר שם נראה דלפי הפשט אם התפללו מנחה והגיע לילה צריך לנפול בלילה.

באיזה אופן יש לחשוש בנפילת אפיים לאבן משכית

הב"י בסעיף ח בד"ה ומ"ש רבינו בשם רב נטרונאי, הביא מהכל בו שלא ידביק הראש בקרקע כשנופל משום אבן משכית, ויש להוסיף דכל זה כתב נמי האשכול בהל' תפילה ד"ה ונופלין (יט:), בשם הרי"צ אבן גיאת בשם רבותיו, ומשמע שם מדברי האשכול שאם היה אבן משכית ולאחר זמן כיסהו הקרקע אפ"ה אסור להשתחוות שם, ומשמע מדברי האשכול שם עוד דמחמת כן אף כשאין לפניו אבנים אין להשתחוות שמא היו אבנים וכסתם הקרקע, וזה כמו שכתב הב"י לעיל בד"ה ואיתמר נמי, בשם רב שרירא.

לאיזה צד יש להטות

הטור בסעיף ח, הביא שבאשכנז מטים לימין, והב"י בד"ה ומ"ש רבינו ובאשכנז, הביא בזה מחלוקת, והביא משבלי הלקט בשם רב האי דמטים לשמאל, ויש להעיר דכ"כ רב שרירא בתשובות הגאונים שערי תשובה סי' רו, וכן כתוב שם בסי' שמב, וכתוב שם דכולהו רבוותא הכי עבדי וכן המנהג, והטעם דכיון דנפילת אפיים היא ענין צער על כן צריך בשמאל, ע"כ, ומאידך המנהיג בדיני תפילה סי' עא, כתב דהוא בימין. ומה שהביא הב"י בד"ה ומ"ש רבינו בשם, מהכל בו דאדם חשוב יטה לשמאלו, ע"כ, כל זה כתב נמי האשכול בהל' תפילה ד"ה ונופלין (יט:), בשם הרי"צ אבן גיאת בשם רבותיו, וכן מה שהביא הב"י מהכל בו דמטים לשמאל כמו התמיד, כ"כ שם האשכול.

אם יש לנהוג נפילת אפיים בבית האבל

הטור בסעיף ד, כתב דיש ליפול, והב"י הביא בזה מחלוקת, ובשו"ע כתב דנוהגים שלא ליפול, ויש להעיר דבתשובות הגאונים שערי תשובה סי' שלו, כתב רב האי דצריך ליפול, ע"כ, וכן ראוי לנהוג.

אין אדם חשוב רשאי ליפול, היינו רק כשמתפלל על הציבור

כ"כ הטוש"ע והב"י בסעיף ח, על פי הירושלמי, ויש להוסיף דכן הביא המנהיג בדיני תפילה סי' עב, מהירושלמי.

אם נופלים על פניהם בפורים

הב"י בסעיף ד-ז, הביא בזה מחלוקת, ועי' במה שכתבו בזה הטור והב"י בסי' תרצג,ג, ובמה שהוספתי שם.

אם נופלים על פניהם בניסן ותשרי ובבית חתן

הב"י בסעיף ד-ז, הביא דיש מקומות דאין נופלים בניסן, והביא דבתשרי אין נופלין מיום הכיפורים עד שיוצא החג, והביא שבמקום חתן אין נופלים, ויש להעיר דבתשובות הגאונים שערי תשובה סי' רמג, כתוב דבבית חתן אין נופלין, ובכל ניסן ותשרי אין נופלין וכן מנהג בשתי הישיבות שלא ליפול בכל תשרי וניסן, ע"כ, וכ"כ רב האי שם בסי' שלו, ובסי' שלז, וכתב גבי הא שאין נופלים בניסן ותשרי שיש בזה טעם על פי הסוד, ומשמע שם שהטעם נמי מפני שעולי רגלים שמחים בהליכתם ובחזרתם וזה הוי בכל ניסן ותשרי, ע"כ, והמנהיג בהל' פסח סי' מח, כתב דאין נופלים על פניהם כל ניסן מחמת שהנשיאים הקריבו בו קרבנות ועשה כל אחד יו"ט על כן הוא חודש שמח ואין נופלים בו על פניהם, ע"כ.

אם נופלים על פניהם במנחה של ערב ר"ח

הב"י בסעיף ד-ז, הביא משבלי הלקט דאין נופלים דהא אם באו עדים מן המנחה ולמעלה נוהגים אותו היום קודש ולמחרת קודש, ע"כ, ויש להעיר דטעם זה מועיל למנחה של יום ל' בחודש שבו אם באו עדים היה קודש, אבל ליום כ"ט בחודש אינו מועיל, וכן לפי"ז מבואר דביום ל' בשחרית נופלים, והמנהיג בהל' שבת סי' א, כתב דבמנחה של ערב ר"ח נהגו בספרד ליפול.

אין נופלים על פניהם במנחה של ערבי שבתות וי"ט

כ"כ המנהיג בהל' שבת סי' א, והביא שכך המנהג בצרפת וספרד.

האם שם ה' בריש הי"ג מידות הוא מידה בפני עצמה, וכן מה הם הי"ג מידות

הרמב"ם בתשובה בפאר הדור סי' צ, כתב גבי ציבור שנוהגים שכשמגיע הקורא בקריאת התורה לי"ג מידות, הם קוראים בקול רם ומתחילים לקרוא מקריאת ה' השני ולא אומרים פעמיים ה' ה', וכתב הרמב"ם דשפיר דמי דב' הזכרות ה' אינם ב' מידות ואף אם מזכירים פעם אחת יש בידם את כל הי"ג מידות, ע"כ, והמנהיג בהל' תעניות סי' יד, הביא דמגילת סתרים (רב ניסים גאון) ורב האי ורב סעדיה והגאונים סוברים דה' ה' אינם ב' מידות אלא מדה אחת, ומאידך ר"ת סובר דהם ב' מידות וכן הסכים המנהיג שם. והמנהיג שם הביא דהגאונים דסברי דה' ה' הוא מידה אחת לפי"ז חסרה להם מדה ועל כן כתבו רב סעדיה והגאונים דנוצר חסד לאלפים הוא ב' מידות, וכ"כ רב האי והביא רב האי די"א דארך אפיים הוא ב' מידות, ע"כ מהמנהיג.

אם לאחר שמסיים י"ג מידות יאמר וסלחת לעוונינו וכו' או ימתין לחזן

המנהיג בהל' תעניות סי' י, הביא דר"ת היה נוהג לומר כן בסמוך ולא היה ממתין לחזן.

אם יש לומר אחר תהילה לדוד יענך ה' ביום צרה וכו'

הטור בסוף הסימן כתב דלא הזכירו רב עמרם והרמב"ם שאומרים מזמור זה ומ"מ נהגו עתה לאומרו, ע"כ, ויש להעיר דמנהג זה קדמון הוא דכבר כתב כן רב האי בתשובות הגאונים שערי תשובה סי' נה, שכך המנהג בבית רבינו בבבל, וכן האשכול בהל' תפילה ד"ה וכיון (יט:), כתב לאומרו, וכ"כ המנהיג בהל' נשיאות כפים סי' עו, וכתב שמזמור זה עוסק בקץ הגאולה.

· הבא >מעבר לתחילת הדף