מראי מקומות/אורח חיים/קיד

מראי מקומות אורח חיים קיד

הכרזת ש"צ שצריך להזכיר

הטור בסעיף ב, הביא את דברי הירושלמי דאמרי' דאין היחיד מזכיר עד שיכריז ש"צ, ואם קמון לצלותא דהיינו קמו הציבור להתפלל, כמו שהזכיר ש"צ דמי, וביאר הטור שהכוונה שאם אדם בא לבית הכנסת ורואה שהציבור קמו להתפלל יכול להזכיר אע"פ שלא שמע את הזכרת הש"צ, ע"כ, והב"י הביא דכ"כ הרא"ש, ויש להעיר על פירוש זה דאין זה פשטות הירושלמי דאם כוונת הירוש' לחדש שאין צריך לשמוע את הש"'ץ, א"כ יאמר להדיא ואין צריך לשמוע את הכרזת הש"ץ, ועוד מהו לשון כמו שהזכיר ש"צ דמי לימא בידוע שהזכיר דהרי הזכיר, או דנימא כמו ששמע מש"צ דמי, ועוד דלמה שיהיה ס"ד שצריך לשמוע, הלא לא אמרי' דאין היחיד מזכיר עד שישמע מהש"צ אלא עד שיכריז, ואפשר לפרש את דברי הירושלמי שאם קמו הציבור להתפלל, ושכח הש"צ להכריז, מ"מ כיון דקמו להתפלל כמי שהכריז דמי, ומדברי המנהיג בדיני תפילה סי' נג, מבואר דס"ל דכוונת הירושלמי דהאי הכרזת הש"ץ היינו כשמגיע בתפילת לחש למשיב הרוח ואומרו בקול ועל זה קאמר הירושלמי דאם עמד הש"ץ להתפלל לחש אע"ג דעדיין לא התפלל הוי כמי שהכריז ויכול היחיד להזכיר. הב"י הביא מהמרדכי שפירש דהאי קמון לצלותא היינו שאם בא אדם לבית הכנסת ומצא שהציבור מתפללים לחש יכול להתפלל דהוי כמי שהזכיר הש"ץ כי הדבר ידוע שהש"ץ והעם כבר הזכירו בתפילת לחש שלהם, ע"כ, ולכאו' אינו מובן דאם מה שהזכירו הציבור בלחש הוי כמי שהזכיר ש"ץ דמי א"כ מה היא הזכרת הש"ץ העיקרית, אם מה שמזכיר בחזרת הש"ץ א"כ כיצד הציבור עצמם הזכירו קודם שהזכיר הש"ץ, ושמא ס"ל למרדכי שדין זה נאמר דוקא ביחיד כגון למתפלל בביתו או הנכנס לבית הכנסת אבל המתפלל בציבור אין צריך להכרזת הש"ץ, וצ"ע.

האם מזכירים גשמים בחו"ל ביום השני של פסח בשחרית

האשכול בהל' תפילה ד"ה ומזכירין (טו.), כתב דאע"ג דאית תרי יומי מספק מ"מ כיון דהתחילו להזכיר ביום הראשון תו לא מפסיקים.

אם נוהגים להזכיר טל בימות הקיץ

הטור והב"י בסעיף ג, הביאו בזה חילוק מנהגים, ויש להעיר דהמנהיג בדיני תפילה סי' נד, כתב דנהגו לומר ורב להושיע מכלכל חיים בחסד, בלא להזכיר טל, וכ"כ רב עמרם, ומאידך בצרפת ובפרובינצא נהגו לומר ורב להושיע מוריד הטל, ואלו ואלו שפיר עבדי, ע"כ מהמנהיג.

הזכיר גשם בימות החמה

כתב הטור בסעיף ד, שאם הזכיר גשמים בימות החמה מחזירין אותו, ע"כ, ויש להעיר דהר"ן בתענית ב ד"ה והוא ז"ל, כתב בשיטת הרי"ף, דה"מ כשלא הזכיר טל אבל אם הזכיר אינו חוזר.

לא הזכיר גשם בימות הגשמים והזכיר טל, אם חוזר

הטוש"ע בסעיף ה, כתבו דאינו חוזר, והב"י הביא דכ"כ הרי"ף בשם הירושלמי, והר"ן והראב"ד פקפקו בדברי הרי"ף אבל לא רצו לחלוק עליו, ע"כ, ויש להעיר דסמ"ק במצווה יב אות נז, כתב נמי דאינו חוזר, וכן המנהיג בדיני תפילה סי' נד, פסק כדברי הירושלמי דאינו חוזר, ומאידך סמ"ק מצוריך שם ציין דבתוס' רבינו יהודה משמע דחוזר.

לא הזכיר גבורות גשמים, אם יכול לאומרה בשומע תפילה

הטור והב"י בסעיף ו ד"ה ואם טעה, הביאו בזה מחלוקת, והב"י פסק דאינו יכול כיון שרק שאלה שייכא לשומע תפילה ולא הזכרה, ויש לחזקו דכ"כ בשאילתות בשאילתא כב.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף