יד אפרים/אורח חיים/קיד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


יד אפריםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png קיד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
נתיב חיים
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד


חיי אדם


מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


במגן אברהם ס"ק ב' קודם התפלה וה"ה אם כבר הזכיר הש"ץ בלחש בתוך התפלה כצ"ל. ונ"ל שהמחבר שסתם הדברים וכתב עד שיכריז הש"ץ ולא ביאר שהכרזה תהיה קודם התפלה דוקא. נראה לכאורה דס"ל כדעת אבי עזרי דכל שהזכיר הש"ץ בלחש ג"כ הוי בכלל ההכרזה וכיון שכבר עמדו הש"ץ והציבור להתפלל והכריזו כבר הדבר מפורסם ומותר ליחיד להזכיר ומ"ש לקמן בש"ע אבל אם יודע שהכריז הש"ץ כו' אין ר"ל הכרזה קודם התפלה דוקא אלא ר"ל דבין קודם תפלה או שהכריז דהיינו שהזכיר בלחש הכל בכלל הכרזות הש"ץ הוא אלא לפי שדרך הוא להכריז תחלה ולכך קאמר אעפ"י שלא שמע מש"ץ אבל באמת אין קפידא בהכרזה קודם דוקא וכדמשמע ג"כ לשון הש"ע דקאמר שאסור להזכיר עד שיאמר הש"ץ משמע דהאמירה סגי. ובזה מיושב קושית הב"ח ע"ש. וע"ז קאמר הרמ"א וי"א שהשמש מכריז קודם תפלה והם דבר היש נוהגין שכתב המרדכי והוא כדעת הרא"ש והראב"ד ולפי דבריהם כתב הב"ח דלא מהני מה שהזכיר בלחש אם לא הכריזו בקול רם ובזה חולקין המחבר והרמ"א דלדעת המחבר הזכרת הש"ץ בלחש ג"כ ככל הכרזה הוא דאל"כ הו"ל לבאר שצריך שיכריזו בקול רם קודם התפלה אלא כל שעמד הש"ץ להתפלל בלחש יכול אח"כ כל יחיד להזכיר ודעת הרמ"א אסור ועיין בב"ח ותבין היטב. ואם לא נגיה במג"א כמ"ש נראה שר"ל דמדסתם שיכריז ש"ץ היינו דכל שהיחיד שמע מהש"ץ שאמר משיב הרוח בתפלת הלחש וכגון שהגביה קולו קצת סגי בהכי ומ"מ אתי שפיר מה שלא תיקנו שיזכיר בשחרית בלחש בתוך התפלה ותו לא שייך שצריך לסמוך גאולה לתפלה כמ"ש ס"ק א' דבזה לא שייך לתקוני שיאמר בקול רם בתפלת לחש דלא רצו חכמים לתקן בזה שיהיה בזה ביטול כוונת התפלה של הצבור רק דצריך להכריז אלא דאי איכא דשמע מש"ץ שאמר משיב הרוח מתפלת הלחש או ששיעורו שכבר אמר הש"ץ כהכריז הש"ץ דמי אבל לכתחלה אין לתקן שהצבור ימתינו עד שיגיע הש"ץ אחר משיב הרוח או שיאמר משיב הרוח' בתפלת הלחש בקול רם. ואין לפרש כוונת המג"א דלהמחבר צריך שיאמר בתפלת הלחש בקול רם ואעפ"כ אין לעשות כן בשחרית מפני הטעם הראשון שכתב הט"ז ס"ק א' שיהיה סבור שהזכירו מבערב דז"א דהא המג"א לא הזכיר בס"ק א' כ"א הטעם הב' שהביא הט"ז בשם הרא"ש וגם כי שום פוסק לא פסק כך שהש"ץ יאמר בתפלת הלחש בקול רם ובב"י ג"כ לא הזכיר מזה דבר רק הביא דברי הרא"ש שכתב שיאמר קודם התפלה בקול רם וכ"כ ראבי' דאסור ליחיד כו' עד שיזכיר הש"ץ בין בלחש ובין בקול רם כו' ע"ש ושם פירושו דאף בהזכרת הש"ץ בלחש סגי אם המתינו הצבור עד שיזכיר בלחש ועיין בב"ח:

ס"ק ג פירוש מנהג ספרד כו' וכ"כ ב"ח ומדברי המחבר שכתב אם אמר משיב הרוח כו' ומבואר שאין נוהגין לומר משיב הרוח ביה"ח וכן נוהגים עתה המתפללים על פי מנהג ספרד:


מעבר לתחילת הדף
·
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.