מראי מקומות/אורח חיים/ו

מראי מקומות אורח חיים ו

סעיף א

חלולים חלולים

בגימטריא רמ"ח כמנין האיברים.

כ"כ הטור בסעיף א, ויש להעיר דכ"כ המנהיג בדיני תפילה סי' ה.

שאם יסתם אחד מהם

אם הנוסח בברכת אשר יצר יפתח קודם יסתם או להיפך.

הב"י בסעיף א, הביא בזה מחלוקת, ויש להוסיף דבה"ג בהל' ברכות בעמוד צ, גריס יפתח קודם יסתם, ומהשו"ע בסעיף א, נראה דנקט כגירסת הרמב"ם יסתם קודם יפתח, אמנם הנכון דאית לן למינקט יפתח קודם, דהכי היא גירסת הגמרות בברכות ס:, ורש"י והרי"ף והרא"ש ובה"ג, ודלא כהשו"ע שנשא פנים לרמב"ם.

אי אפשר להתקיים

מה הטעם.

הטוש"ע והב"י בסעיף א, הביאו בזה כמה פירושים, ויש להעיר דהמנהיג בדיני תפילה סי' ה, כתב כפירוש הטור דהיינו כדאיתא בנדה דכשיוצא לאויר העולם נסתם הפתוח ונפתח הסתום.

ומפליא לעשות

מה הפלא.

הטוש"ע והב"י בסעיף א, הביאו בזה כמה פירושים, ויש להעיר דהמנהיג בדיני תפילה סי' ה, כתב כפירוש הטור דאיתא במדרש דהאדם כמו נוד מלא רוח.

סעיף ב

יש נוהגין להמתין לברך על נטילת ידים עד בואם לבית הכנסת

האם אפשר לברך על נטילת ידים רק כשמגיע לבית הכנסת.

הב"י והשו"ע בסעיף ב, הביא בזה מחלוקת, ויש להעיר דהרמב"ם בתשובה בפאר הדור סי' קד, כתב דהוא ברכה לבטלה, ומאידך מדברי המנהיג בדיני תפילה סי' א, ובהל' שבת סי' כא ד"ה לשחרית, מבואר דאפשר לברך בבית הכנסת.

סעיף ג

ברכת אלהי נשמה אינה פותחת בברוך

האם ברכת אלוהי נשמה היא צריכה להיות סמוכה לברכת אשר יצר.

הטור והב"י בסעיף ג, הביאו בזה מחלוקת, ויש להעיר דהמנהיג בדיני תפילה סי' א, וסי' ו, כתב דאינה צריכה להיות סמוכה לאשר יצר.

הטעם שאלוהי נשמה אינה פותחת בברוך.

הטור והב"י בסעיף ג, הביאו בזה מחלוקת, ויש להעיר דהמנהיג בדיני תפילה סי' ו, כתב טעם נוסף דאינה פותחת בברוך כי היא סמוכה לברכת המפיל של לפני השינה, ע"כ, אמנם אף לפי טעם זה אין איסור להפסיק בין השינה לברכת אלוהי נשמה, דהא המנהיג שם בסי' א, כתב שמברכים לשכוי בינה קודם אלוהי נשמה.

· הבא >מעבר לתחילת הדף