מראה הפנים/יבמות/טז/ג

מראה הפנים יבמות טז ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מנין לאחיך שטעה כו'. ובבבלי סנהדרין דף ע"ג נפקא ליה אבדת גופו מוהשבותו לו ומלא תעמוד על דם רעיך אפילו מיטרח ואגורי דלכל אבדת אחיך דריש לה באלו מציאות דף ל"א לרבות אבדת קרקע:

שנייא היא שהסימנים דרכן להשתנות. והא דקאמר הכא בבבלי שומא דרכה להשתנות לאו דוקא דאפילו סימנין אחרים שאינן מובהקין ביותר דרכן להשתנות וכן אמר פ' אלו מציאות דף כ"ז ומשמע מהכא דסימנין דאורייתא כדפרישי' בפנים וכהך תירוצא בבבלי אלא דבאלו מציאות שם בעי' דלא איפשיט' היא ואפ"ה בסימנין מובהקין ביותר כגון חסר אבר או שינוי בא' מאבריו מסקנת הפוסקים הוא דמעידין עליו ומ"ש הרמב"ם ז"ל בפ"ז מהלכות נחלות הלכה ג' דאפילו בסימנים מובהקין בגופו אין משיאין את אשתו כבר פי' הכ"מ דבסימנים מובהקים קצת קאמר ועוד הרחיב בזה בב"י אה"ע סי' י"ז ע"ש ועיקרא דהוכחה שם מדכתב הרמב"ם בפ"ג מהלכות גירושין גבי אם השליכוהו בים והעלו ממנו אבר שהבאתי לעיל ומשמע שם נמי מדבריו דהרמב"ם והרי"ף ז"ל בחדא שיטתא קיימי דפסקו כלישנא בתרא דבבלי הכא דסימנין דרבנן והיינו בסימנין שאינן מובהקין לגמרי דבהכי הוא דאיבעיא לן אי סימנין דאורייתא או דרבנן אלא דלענין ממון אפילו בסימנין מובהקין קצת הוי דאורייתא כדכתב הרמב"ם ז"ל בפי"ג מהלכות גזילה ואביד' הלכה ה' דסימנין המובהקין סומכין עליהן ודנין על פיהם בכל מקום דין תורה וכדפי' שם הה"מ ז"ל דבסימנין שאינן מובהקין לגמרי קאמר אבל לענין איסורא לא סמכינן עלייהו כ"א בסימנין מובהקין ביותר כההיא דלעיל ובגט אשה בנקב בצד אות פלוני דסימנין מובהקין כאלו לכ"ע דאורייתא הוו וכן מוכח מדאמר שם בפ"ק דף י"ט גבי דרב אשי ודווקא נקב כו' מספקא ליה אי סימנין דאורייתא או דרבנן ולפ"ז בסימנים מובהקין בכליו נמי סומכין עליהן דהא להאי לישנא דסימנין דרבנן לא חיישינן לשאל' כדמשמע התם דקאמר ולהך לישנ' דרבא דאמר סימנין דאורייתא כו' כליו דחיישינן לשאלה והרי הרי"ף והרמב"ם ז"ל מסקו כלישנא בתרא כדלעיל וכן כתבו התו' הכא דלמסקנ' לא חיישינן לשאלה וכ"כ הנ"י וכן הר"ן ז"ל הביאו הב"י שם אלא דהוא ז"ל דחה דבריהם והעל' דאפ"ה חיישינן לשאל' וכתב שם על דברי הנ"י והר"ן ודברים אלו לאו דסמכא אינון כיון שהרי"ף והרמב"ם והרא"ש ובעל העיטור שהם עמודי ההוראה חולקין עליהם עכ"ל ועדיין לא ביאר לנו כל הצורך ומאין למד זה דהרי"ף והרמב"ם סוברים כן דהרי הם מפרשי' המתני' דהכא וכן הסוגיא בבבלי בסימנין שאינ' מובהקין כדאמרן וא"כ אין הכרח כלל לומר דאיכא למיחש לשאלה אלא דטעמייהו דסימנין שאינם מובהקין אין סומכין עליהן ואפשר לומר דסמך עצמו על מה שכתב הרמב"ם ז"ל בפ"ג מהל' גירושין הל' ט' גבי אבד הגט שאם מצאו בכלי שהניחו בו ויש לו טביעו' עין בארכו ורחבו של גט שהי' כרוך הרי הוא בחזקתו דנראה מדבריו דגריס במתני' בפ' כל הגט הל' ג' המביא גט כו' מצאו בחפיסה או בדלוסקמא אם מכירו כשר ולא כהך ספרים דגרסי או מכירו דאלמא אפי' מכיר להחפיסה צריך שיכיר הגט ואי דלא חיישינן לשאל' כיון שמכיר להכלי אפילו אינו מכיר להגט די בכך כדדייקי התו' הכא ד"ה ואיבעית אימא כו' אלא ע"כ ש"מ דס"ל דחיישינן לשאלה. זהו הנלע"ד בזה ועיין לקמן פ' כל הגט שם מה שכתבתי בס"ד עוד מזה:

כיני מתני' אין מעידין כו'. ונראה דגי' המשנה בש"ס הזה היה אין מעידין לאחר ג' ימים ולא היה כתוב אלא וכמקצת הספרים דלקמן ולפיכך קאמר כיני כו' ובנמצא הרוג ואין ידוע אם הוא תוך ג' ימים או לא יש מחלוקת בפוסקים והרשב"א ז"ל מהמחמירין וכתב שם שבמקצת ספרים מצא כתוב במשנה כל שעבר עליו ג' ימים אין מעידין עליו ושמעינן מינה דדוקא לאחר ג' ימים הא סתמא מעידין עליו וצ"ת עכ"ל ולדברי האי תלמודא נראה נמי דמקיים הגירסא מהספרי' שלפנינו אין מעידין אלא עד שלשה ימים דמשמע דוקא בידוע שהוא בתוך ג' מעידין אלא שהוא ז"ל עצמו הניח הדבר בצ"ת:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף