חתם סופר על הירושלמי/יבמות/טז/ג

חתם סופר על הירושלמי יבמות טז ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כתיב ויכו בהם אביה ועמו מכה גדולה מאד אמר ר' אבא בר כהנא וכו' ופשוט בעיני דהיה קשה לומר אחר שהמיתם במלחמה היה מנוולם כי מי התיר לו לנוולם דודאי מה שעיגן הנשים אין לו עון אשר חטא דרשות ביד המלך למעט שונאיו במלחמה שלא ירבו עליו ומכ"ש על המורדים במלכות ב"ד אבל לנוול המתים על מגן כיון שסגי ליה בשומרין אין לו רשות לנוולם ומשמעות דקרא דאביה בן רחבעם עשה כדין והישר בעיני ה' מש"ה אמר שהושיב שומרים ולא נוולם בידים וא"כ צריך טעם לאידך מ"ד וי"ל דצוה לאנשיו בשעה שהורגים במלחמה יחתכו ראשם באופן שיושחת צורתם והגבורים יכולים זאת כדפירש"י בפסוק וטרף זרוע אף קדקד. ועיין עוד בזה בשו"ת חת"ס אהע"ז ח"ר סי' נ"ג ד"ה והנה. ועיין עוד בתשו' ח"ס אהע"ז ח"ר סי' נ"ד ד"ה ובמה וד"ה שוב:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף