מראה הפנים/יבמות/טז/ד

מראה הפנים יבמות טז ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אפילו ראוהו מגוייד אני אומר כו'. משמע אפילו בסתמא דאין ידוע אם נתגייד בחרב מלובנת אם לאו אזלינן לחומרא ואין מעידין עליו וכ"כ הרשב"א ז"ל ומ"ש שם הה"מ ז"ל דנראה מהבבלי דפליג אדהכא דלרבנן מעידין על המגוייד בסתמא כל זמן שלא נודע שנתגייד בחרב מלובנת כבר כתב שם הכ"מ עליו דלא משמע הכי והכרעת הירושלמי דלא ליפלוג אגמרא דידן הכרעה היא דכל מה דמצינו לפרושי בגוונא דלא ליפלוג עדיף טפי ואע"פ שהפירוש יהי' רחוק קצת עכ"ל וכ"כ הרא"ש ז"ל בכתובות פ' מי שהיה נשוי דאף אם היה פירוש דחוק ראוי לדחוק ולפרש כדי להשוות שתי הגמרות יחד עכ"ל וכן נראה הכא מסתימת לשון הרי"ף והרמב"ם ז"ל שהביאו המשנה כפשטה כמ"ש הכ"מ וע"ש:

ולא עלה בידם אלא רגלו כו'. כתב הרשב"א ז"ל מסתברא שקשרוהו ברגלו ושלשלוהו אבל אם השליכוהו והשליכו מצודות בים ולא עלה בידם אלא א' מאבריו ואפילו כל גופו חוץ מראשו אין משיאין את אשתו דחיישינן שמא הוא יצא והלך לו וזה האבר מאדם אחר הוא וראיה מגברא חרוכ' ופסתא דידא דריש פירקין דלעיל עכ"ל. ודעת הרמב"ם ז"ל פי"ג מהל' גירושין הלכה ט"ז אינו כן שכתב שם וכן אם השליכוהו בים והשליכו מצודה אחריו והעלו ממנו אבר שאי אפשר שינטל מן החי ויחיה ה"ז מעידין עליו עכ"ל והמפרשים ז"ל פירשו שדעתו ז"ל בידוע וניכ' שהאבר מאותו האיש כגון שיש סימן מובהק באותו אבר ומזה למדו האחרונים לומר דסימנין מובהקין בגופו סמכינן עלייהו ועיין לעיל:

שהות כדי טרפה. ולא מחלקינן בין טרפות אדם לבהמה לענין זה וכ"כ הרשב"א ז"ל וכן פסק בש"ע אה"ע שם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף