מצודת ציון/שמואל א/יד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף תנ"ך רש"י מנחת שי מצודת דוד מצודת ציון דפים מקושרים הפטרת זכור למנהג תימן פסוק נב (ממשיך בפט"ו)

מצודת ציון ‏ שמואל א יד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

הלז. הזה, כמו (מלכים ב כ"ג:י"ז וז): מה הציון הלז:

ד

המעברות. מלשון עבר וצד:

על מצב. אל מצב:

שן הסלע. בולט היה כשן:

ה

מצוק. מוצב, וכן (שמואל ב טו כד): ויציקו את ארון:

מול. נגד:

ו

מעצור. ענין מניעה, כמו (בראשית טז ב): עצרני ה' מלדח:

ח

ונגלינו. מלשון גלוי:

ט

כה. כן:

דומו. המתינו, כמו (יהושע י יב): שמש בגבעון דום:

הגיענו. מלשון הגעה:

תחתינו. במקומינו:

יא

החורים. מלשון חור ונקב:

יב

ויענו. ענין אמירה:

יד

מענה. הוא הקו הישר, שיחרוש החורש כשיעור הראוי, וחוזר וחורש אצלו כמדתו, עד כלותו כל השדה, כמו (תהלים קכט ג): האריכו למעניתם:

צמד. זוג:

טו

ותרגז. ענין רעדה:

טז

הצופים. העומדים במקום גבוה, ומשם צופים למרחוק לראות מה נעשה במלחמה:

ההמון. העם רב:

נמוג. ענין המסה, ורוצה לומר, מוכה ומנוגע:

והלום. ענין הכאה, כמו (שופטים ה כו): והלמה סיסרא:

יז

פקדו. ענין השגחה, כמו (ירמיהו טו טו): זכרני ופקדני:

יח

הגישה. הקריבה:

ובני ישראל. הוי"ו היא במקום עם, וכן (שמות א ה): ויוסף היה במצרים, ורוצה לומר עם יוסף:

יט

אסוף. ענין הכנסה, כמו (בראשית מט לג): ויאסוף רגליו:

כ

ויזעק. ענין אסיפה:

כב

וידבקו. רוצה לומר רדפו להתקרב אליהם:

כד

נגש. קרב:

ויואל. מלשון אלה ושבועה:

טעם. הלוקח אל פיו מעט מן המאכל ואין בה לרדת חדרי בטן, יקרא טעימה:

כה

ביער. הקנים שגדל בהם הדבש, יקראו יער, כמו (שיר השירים ה א): אכלתי יערי עם דבשי:

כו

הלך. מלשון הליכה, ורוצה לומר זב:

כז

ותארנה. מלשון אורה:

כט

עכר. ענין השחתה ובלבול, כמו (בראשית לד ל): עכרתם אותי:

אורו. מלשון אור:

ל

לוא. כמו אם:

משלל. מבזה:

רבתה. מלשון רבוי:

לב

ויעט. ענין פריחה, כמו (לקמן כה יד): ויעט בהם, ורוצה לומר במהירות רב:

לג

בגדתם. פשעתם:

גלו. גלגלו:

לד

פוצו. התפזרו, כמו (שמות ה יב): ויפץ העם:

שיהו. שה שלו:

בזה. במקום הזה:

לה

אותו. עמו:

לו

ונבוזה. מלשון בזה ושלל:

הלום. לפה, כמו (שם ג ה): אל תקרב הלום:

לח

פנות. מלשון פינה וזויות:

לט

ישנו. מלשון יש:

מ

לעבר. לצד:

מא

הבה. תנה, כמו (בראשית כט כא): הבה את אשתי:

תמים. מלשון תם, רוצה לומר דבר שלם ואמת:

מז

ירשיע. יחריד ויבלבל, וכן (איוב לד כט): והוא ישקיט ומי ירשיע, והוא על שם שנכון ביד הרשע חרדה ובלבול:

מח

ויעש. ענין אסיפה, כמו (במדבר כד יח): וישראל עושה חיל:

חיל. אנשי חיל:

שוסהו. ענין דריכה ורמיסה, כמו (שופטים ב יד): שוסים וישוסו:

נב

בן חיל. הוא היודע תחבולות המלחמה:

ויאספהו. הכניסו אליו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף