מפתחי חכמת אמת/לב
|
< הקודם · הבא > |
כמו שביארנו שישנן עשר ספירות בכללות העולמות אבי"ע וא"ק, כמו כן ישנן עשר ספירות פרטיות בכל עולם ובחינה ומדרגה, ויש גם עשר ספירות מיוחדות בעולם אצילות, ונקראות: כתר חכמה בינה (כח"ב), חסד גבורה תפארת (חג"ת), נצח הוד יסוד מלכות (נהי"ם).
ולפעמים חושבין גם הדעת: חכמה בינה דעת (חב"ד), וזהו דוקא בעת היחוד דזעיר אנפין ונוקבא (מלכות) הנקרא "יחוד זו"ן", מכיון שאז נחשבות יסוד ומלכות לאחת, מחמת האחדות וההתקשרות, משום זה נכנסת הדעת בהחשבון[ב]. ובספרים אחרים, שלפעמים מחמת גודל ההעלם שבכתר, אינו נכנס בתוך החשבון ואזי חושבין הדעת[ג], ויש גם שיטה אחרת, כי מחמת שהדעת אינה אלא התנוצצות הכתר, לכן אין לה שם בפני עצמה כל כך, וחושבין הכתר במנין העשר[ד].
ועוד ראיתי, כי מחמת שנצח והוד, הן תרי פלגא דגופא - הנרמזות בשני השוקיים - משום זה חושבין גם הדעת[ה]. ולפי שיטה זו חושבין שניהן, הכתר והדעת, בחשבון העשר. ובעצם המחלוקת אם הכתר נמנה בין עשר ספירות או שאינו בכלל, כנ"ל שמחמת גודל העלמו אינו נכנס בהחשבון, עיין ב"פרדס הרמונים" להרמ"ק זצ"ל, שער א'. והאר"י זצ"ל ב"עץ חיים" הכריע שהכתר, הוא בחינת ממוצע בין המאציל לנאצלים, ומתחלק לשתי מדרגות: עתיק יומין ואריך אנפין הנ"ל, ו"עתיק יומין" באמת אינו מכלל עשר הספירות. ואף שנתבאר כי הכוונה בהא ד"כתר הוא ממוצע בין המאציל לנאצלים" קאי על אדם קדמון, ועיין לעיל בסי' י"ג, בכ"ז מובן ליודעי חן שבאמת כן הוא גם בבחי' כתר שבכל עולם ועולם בפרט, שנמצאות בו שתי הבחינות הללו דעתיק יומין ואריך אנפין, ולפי זה גם עתיק יומין שבכל עולם ועולם, אינו מתלבש באיזה עולם להיות בחינת כתר בהעולם הזה, רק נשאר בבחי' מלכות בעולם העליון, כמו שחלק עתיק יומין דאדם קדמון הוא בחינת מלכות דאדם קדמון, ובחינת הכתר שבכל עולם ועולם הוא רק חלק אריך אנפין.
- ↑ עשר הספירות יש להן עוד זכר במדרש רבה פ' נשא י"ד, אות י"ב ד"ה כף אחת עשרה כו' וז"ל: כנגד עשרה מאמרות שנברא בהם העולם, וכנגד עשר ספירות בלימה עיי"ש. ולפי הזה"ק רמוזות הספירות עצמן בהמשנה ד"בעשרה מאמרות נברא העולם", דהכוונה על עשר הספירות.
- ↑ "קל"ח פתחי חכמה".
- ↑ "הדרת מלך" פירוש על פתח אליהו. ועיין "עץ חיים" שער אבי"ע פרק א' וז"ל: והכתר הוא בחינה עליונה שאינה מכלל עולם ההוא, דומה אל כתר המלך שהוא למעלה מראשו ואינה מכללות ראשו, ועל כן אינה מכלל הספירות. עכ"ל.
- ↑ סידור "קול יעקב" להר' יעקב קאפיל זצ"ל.
- ↑ "כללי חכמת אמת". וב"מאמר החכמה" להרמח"ל זצ"ל וז"ל: יש אור אחד נמנה לפעמים בכלל העשר ספירות ונקרא דעת, אמנם האמת הוא שאינו אור שרשי כמו שהם העשר ספירות שהם עשר שרשים חלוקים זה מזה, אבל הוא הארה אחת נולדת מחבור ב' ספירות דחכמה ובינה כו'. עיי"ש. ועיין ב"שערי גן העדן" בסדר התחלקות תיקון העולמות כשמדבר בענין הדעת, וז"ל: אך שאין לו כלי מיוחד כמו התפארת, לפי שהוא קרוב אל הכתר - כוונתו כמו שנבאר לקמן בענין ג' קוין, שהדעת הוא בקו אחד תחת הכתר - שהוא אור פשוט, לא הי' יכול להצטייר שם כלי. עכלה"ק. ובעמדי בזה התבוננתי שאפשר לפי דבריו יובן מה שהדעת אינה נמנה בחשבון העשר ספירות, לפי שאין לו בחינת כלי שהוא שלימות הספירות, שענינן הוא אור וכלי כדלקמן בסי' נ"ה. ואפשר כיון בזה למה שנתבאר לעיל בשמו מסידורו "קול יעקב", שטעם מה שהדעת אינו נמנה בחשבון העשר הוא משום שהיא התנוצצות הכתר, ויתכן שבשביל זה ומחמת שהיא קרובה לו, לא הי' יכול להצטייר בה בחינת כלי כמו שמבואר ב"שערי גן העדן", והכל הוא ענין אחד, רק שדברי תורה עניים במקום אחד כו'.