מפתחי חכמת אמת/יג
|
< הקודם · הבא > |
(אבי"ע)
מאדם קדמון הנ"ל נתפשטו עולמות עד אין מספר, ובכללם הם ארבעה עולמות[א], בסוד הכתוב (בראשית ב') "ומשם יפרד והי' לארבעה ראשים", ונקראים אצילות, בריאה, יצירה, עשיה, ונתפשטו מעינים, ומאזנים, ומחוטם, ומפה, דא"ק (עאח"פ דא"ק) אצילות מעינים, בריאה מאזנים, יצירה מחוטם, עשי' מפה דא"ק[ב], ומשום זה נקראו ארבעה עולמות אלו: עולם הראיה, עולם השמיעה, עולם הריח, עולם הדבור (רשר"ד), אצילות - ראיה, בריאה - שמיעה, יצירה - ריח, עשיה - דבור. כי אצילות מפאת שנתהוה מעינים דא"ק נקרא עולם הראיה, ובריאה שנתהוה מהאזנים נקרא שמיעה, ויצירה שנתהוה מחוטם נקרא ריח, ועשיה שנתהוה מפה נקרא עולם הדבור.
להתהוות ד' העולמות היתה מוכרחת מקודם התהוות א"ק, כי כבר ביארנו כי העולמות לא היו יכולים להתהוות תיכף מאין סוף, כי ממנו אינו יכול להתהוות רק דברים שיהיו ג"כ בבחינת אין סוף כמוהו, ורק ע"י אמצעות א"ק היתה יכולת להתהוותם. ונראה לי שזהו הפי' מה שמבואר בספרים "שהתהוות העולמות היתה ע"י בחינה ממוצעת והיא כתר"[ג], כי כבר ביארנו שא"ק נקרא כתר בעשר ספירות דכללות העולמות, ולפי דעתי על הכתר הזה נרמזו דבריהם, היינו שא"ק הנקרא כתר הוא הממוצע, ומבואר שם בספרים הטעם שהכתר הוא ממוצע, משום שהכתר מתחלק לשתי מדרגות, כי יש בו מבחי' התחתונה שבאין-סוף, ומבחינת ומדרגת ראשית הנאצלים. עיי"ש.
ומזה מוכרח שכוונתם על א"ק שהוא כתר בכללות העולמות, ויהיה מובן אמרם ז"ל דיש בו מבחי' התחתונה שבאין-סוף ומבחינת ראשית הנאצלים, דהנה ביארנו לעיל שהתהוות א"ק היתה מאורות הקו והרשימו שנהי' אחר הצמצום, ולפי זה הרי נמצא בו מבחי' התחתונה שבאין-סוף, היינו מה שנמצא בו מהאור הקו הנמשך מאין-סוף ממש כנ"ל באריכות, ונקרא בחי' התחתונה שבאין-סוף, כמו שביארנו שהמשכת הקו הי' מעט מזעיר מאין-סוף, שמשום זה נקרא קו שאין לו רוחב, שמרומז בזה מיעוט קטנותו לגבי אין-סוף, וזהו בחי' התחתונה מאין-סוף שיש בא"ק, היינו מה שיש בו מאור הקו.
ויש בו ג"כ מבחינת ראשית הנאצלים, היינו מה שיש בא"ק מאור הרשימו שגם ממנו נתהווה, כי הרשימו נקרא ראשית הנאצלים כמובן, וכמבואר הלשון בדברי המקובלים בענין הקו, "ודרך הקו הזה נמשך וירד אור אין סוף המאציל, אל תוך החלל העיגול שהוא הנאצל", מבואר דה"חלל ומקום פנוי" שבו יש אור הרשימו, כבר נקרא נאצל. ולפי דעתי כוונה אמיתית היא בדבריהם ז"ל, שהכתר המובא בדבריהם הנ"ל, מכוון על א"ק ושלפי זה יובנו כל דבריהם באר היטב.
- ↑ כל הבריאות והפרצופים מתחלקים לארבעה, כמנין ד' אותיות הוי' לפי שממנו נתהוו כולם, וכן נבאר לקמן בס"ד שיש ד' מדריגות טנת"א (ר"ת טעמים, נקודות, תגין, אותיות) וד' שמות ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן, וכהנה וכהנה. וידוע שכל בחינה ומדרגה מכל אותן הד' בחינות כלולה מכולן, למשל באצילות עצמו יש בחי' אצילות שבאצילות, בריאה שבאצילות, יצירה שבאצילות, עשי' שבאצילות. וכן בכל עולם ועולם. ועד"ז הוא בד' שמות הנ"ל, דיש בחי' ע"ב שבע"ב, ס"ג שבע"ב וכו' וכן הוא בטנת"א, דיש ענין טעמים שבטעמים ונקודות שבטעמים כו'.
- ↑ ומה שכמה מקובלים אינם מדברים רק מאזן חוטם ופה דא"ק (ר"ת אח"פ דא"ק) זהו מחמת שמעינים שנתהוה מהן אצילות, עדיין לא בא בהתגלות כ"כ כמו מאח"פ שנתהוה מהן בי"ע.
- ↑ עיין "תניא", אגה"ק פרק כ', מאמר "איהו וחיוהי" כו' בכתר שהוא ממוצע בין המאציל לנאצלים.