מפתחי חכמת אמת/נה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

מפתחי חכמת אמת TriangleArrow-Left.png נה

נה.
אורות וכלים (או"כ) בספירות

בכל ספירה וספירה ישנם אור וכלי, והאור בכלי הוא כמו נשמה בגוף, המחיה ומהווה אותו, כמו"כ עד"מ, האור מחיה ומהווה את הכלי[א]. וזהו ענין המובא בספרים: נשמת אצילות, וגוף אצילות, שבנשמת אצילות הכוונה היא על אורות דאצילות שהם בבחינת נשמה, וגוף אצילות הכוונה, על כלים דאצילות שהם בבחינת גוף עד"מ. וענין כלי, אין הכוונה על בחי' כלי ממש ח"ו, רק הסתר החיות נקרא בשם כלי, והחיות עצמה נקראת בשם אור [ב], וכמו שכלי מכסה על מה שבתוכו, כך בחינת הצמצום שבכלי מכסה ומסתיר על האור והחיות שב"אור", אמנם גם בחינת כלי, זכה ובהירה בתכלית הדקות והזיכוך, רק בערך האור שבתוכו נקראת בשם כלי. ומבואר בדברי המקובלים כי שם "הוי'" הוא מקור האורות, ושם "אלקים" מקור הכלים, דכמו ששם אלקים מעלים ומסתיר על האור והחיות אשר בשם הוי', ונקרא מגן ונרתק לו[ג], כמו"כ הכלי מעלים ומסתיר להחיות שב"אור".

ענין אורות וכלים מרומז במאמר "פתח אליהו" באמרו — לאחר חשבון כל עשר הספירות —: "רבון עלמין אנת הוא עילת העילות וסבת הסבות, דאשקי לאילנא בההוא נביעו, וההוא נביעו איהו כנשמתא לגופא, דאיהו חיים לגופא", עיי"ש, שכוונתו על ענין האורות הנמשכים אל תוך הכלים[ד], אשר הם בבחינת נשמתא לגופא, וחיים לגופא כנ"ל.



  1. ועיין בסידור להרב זצ"ל, בפי' על "פתח אליהו". וזהו ג"כ ענין המבואר שם בהמאמר: "וכד אנת תסתלק מינייהו אשתארו כלהו שמהן בגופא בלא נשמתא", הכוונה, שבהסתלקות האורות נשארו הכלים כגופא בלא נשמתא במובן.
  2. "תניא" שער היחוד והאמונה פרק ד'.
  3. עיין בזה שם פרק ד' ובכמה מקומות.
  4. עיי"ש במפרשים




שולי הגליון


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף