מפתחי חכמת אמת/לג
|
< הקודם · הבא > |
להבין קצת מהות ועניני שמות הספירות העליונות צריכים לבאר מקודם עניני כל הספירות האלו בנפש האדם "ומבשרי אחזה אלוה" כתיב, שהכוונה הוא, להבין קצת אלקותו יתברך מנפש המלובשת בבשר האדם, וכמבואר בחז"ל[א]: "מה הקב"ה מלא כל העולם אף נשמה מלאה את כל הגוף", היינו שמדמין החיות אלקי בהעולמות לחיות הנשמה שמחי' את הגוף וכמ"ש "בצלם אלקים ברא את האדם", כי האדם נקרא עולם קטן וכמאמרם ז"ל [ב]: "כל מה שברא הקב"ה בעולמו ברא באדם, ברא חורשים בעולם (פי' יערים), ברא חורשים באדם, והן שערות האדם", והעולם הוא גוף גדול, ולכן מדמין זה לזה.
והנה כבר ביארנו בחינות: חכמה ובינה, בנפש האדם וההבדל ביניהין. ובחינות הדעת בנפש האדם הוא מלשון "והאדם ידע את חוה" והוא לשון התקשרות והתחברות [ג]. היינו שגם לאחר שנתפשטת בהאדם נקודת ההשכלה לארכה ולרחבה בבחי' בינה, צריך עוד לקשר דעתו ומחשבתו בקשר אמיץ בחוזק ובהתמדה. למשל כשנקודת ההשכלה דחכמה הוא במעלות וחשיבות איזה דבר, שגם אח"כ כשמתפשטת אצלו בחי' החכמה הנ"ל בבחי' בינה, ומתבונן בשכלו יותר בפרטות ובהתפשטות בהדרך הזה צריך לבוא אח"כ מההתבוננות הזאת לאהוב את הדבר ולבקש אמצעים להשיגו.
או אם בחינת ההשכלה הנ"ל הוא בגדלות אין סוף ברוך הוא, שמתבונן בשכלו בגדלותו ורוממותו כו' בבחי' בינה, שמבחינות: חכמה ובינה בגדלות אין סוף, צריך לבוא אח"כ לאהוב אותו יתברך באהבה אמיתיית. והנה אם לא יקשר דעתו ויתקע מחשבתו בחוזק ובהתמדה לא יוליד בנפשו יראה ואהבה אמיתית כי אם דמיונות שוא, וע"כ הדעת היא קיום המדות וחיותן והוא כולל חסד וגבורה כו'[ד].
ומנפש האדם יכולים להבין קצת בספירות העליונות שכולן מאירות בנשמתו, שעד"מ באופן הזה הן בחינות חב"ד בספירות העליונות. והנה עשר הספירות מתחלקות לשתים, החב"ד או הכח"ב נקראות "מוחין", וכל הספירות שלאחריהן נקראות "מדות", וכמו שביארנו במהות ושמות הספירות חב"ד, עד"מ מדוגמת בחינת חב"ד בנפש האדם, כמו"כ נבאר בס"ד את מהות ז' הספירות העליונות חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות, שלאחר החב"ד, ג"כ עד"מ מנפש האדם הכלולה ג"כ מז' מדות אלו כמו שנבאר.