מעשה רקח/שמיטה/ח
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם
|
א[עריכה]
כדרך שאסור וכו'. רבינו בפירוש המשנה כתב הטעם למאמר הכתוב ולפני עור לא תתן מכשול וכו' וכיון שכן איסור זה נוהג בכל התורה כולה ולא הוזכר דין זה כאן אלא אשמועינן דלא נאסר אלא דוקא הכלים שאין לתלות בהם צד היתר כדמפרש ואזיל:
ה[עריכה]
היוצר מוכר וכו'. התוס' יו"ט ז"ל תמה על רבינו דלמה השמיט מ"ש שם ויש לו להביא לתוך ביתו וכו' ע"כ וכבר ביארו רבינו בפ"ד הל' כ"ד עיי"ש:
ז[עריכה]
וכן משאלת אשה וכו'. מדכתב תיבת וכן משמע דבדאיכא למתלי בהיתרא קאמר כמ"ש בהל' ב' זה הכלל וכו' וא"כ קשה דבמשנה פ"ה ופרק הניזקין סיימו וכולן לא אמרו אלא מפני דרכי שלום וביארו בירושלמי דלא קאי הך מפני דרכי שלום אלא אהך סיפא דמשאלת אשה לחברתה וכו' משמע דהיתר המכירה היא מן הדין משא"כ השאלה דאינה אלא מפני דרכי שלום דוקא דמשמע דאילולי האי טעמא הוה אסור ומכח זה כתבו הר"ש והתוס' בשם ר"ת ז"ל דהא דמשאלת אשה וכו' היינו בידוע שאין לה אלא פירות שביעית הילכך אי לאו משום דרכי שלום הוה אסור ובמכר דלא שייך ד"ש אסור היכא דליכא למתלי ע"כ. אמנם רבינו שהשוה השאלה למכר מדכתב תיבת וכן לא ס"ל הכי גם בפירוש המשנה לרבינו כתוב להדיא דהיתר השאלה וכו' אינו אלא משום דאיכא למתלי בהיתר ואפ"ה סיים דלא התירו אלא מפני דרכי שלום עיי"ש וצ"ל בהכרח דרבינו מפרש דבשלמא במכר שהוא נהנה התירו להדיא משא"כ בשאלה שאין לו הנאה לא היו מתירים אלא מפני דרכי שלום וסברא זו הביאה הרשב"א ז"ל שם וגם בחיבורו של רבינו ס"ל הכי ומה שלא ביאר ההיתר שאינו אלא מפני דרכי שלום להיותו דבר פשוט מכל שכן שסמך לו דין מחזיקין ידי כותים וכו' דודאי אינו אלא מפני ד"ש דומיא דפרנסת ענייהם וקבורת מתיהם שכתב ספ"י דמלכים ואין ממחין אותם בלקט שכחה ופאה כמ"ש פ"א דמתנות עניים גם בההיא דשוכרים מהם נירין אמרו במשנה להדיא שהוא מפני דרכי שלום ורבינו לא ביארו לרוב פשיטותו:
יז[עריכה]
כל החשוד וכו'. כבר נתבאר דין זה בפי"ב דמעשר הל' י"ז עיי"ש:
יח[עריכה]
הכהנים חשודין וכו'. בפ' זה בורר דף כ"ו אלא שיש לדקדק בנפלה לפחות ממאה דירקבו הכל ולא ימכרו לכהנים מפני שהם חשודין וכו' ואיך היו יכולין למכור פירות שביעית הא קי"ל לאכלה ולא לסחורה והתוס' ז"ל נרגשו מזה שם וכתבו דסחורה היינו כשמוכרה בשוק כעין חנות דדמי לסחורה אבל פעם אחת דהוי כעין אקראי שרי ע"כ ולשיטתייהו אזלי שכן הכריחו בפ' השוכר דף ס"ב עיין עליהם ותירוץ זה אינו עולה לדברי רבינו שהרי נתבאר בפ"ו הל' ב' שרבינו אינו מחלק בהכי שהרי אסר סתם אכן גם לדעת רבינו התירוץ הוא מבואר שהרי התיר שם למכור מעט והכא נמי אילו לא הוה טעמא דחשדא הוה שרי למכור מעט מעט לכל כהן וק"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |