מעשה רקח/שמיטה/ו
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אור שמח
|
א[עריכה]
ואם רצה למכור מעט וכו'. ובפ' הקודם הל' י"ב התיר למכור אוכלי אדם וכו' ומדלא חילק כאן שמע מינה דגם שם לא הותר אלא מעט מעט שהרי הדמים צריך הוא לקנות בהם אוכלין עכ"פ:
ב[עריכה]
לא יהיה לוקח ירקות שדה ומוכר. לשון המשנה פ"ז לא יהיה לוקח ירקות שדה ומוכר בשוק ומדברי התוס' פרק השוכר דף ס"ב נראה דלא נאסר אלא כשמוכר בשוק ומעמיד חנות והרב בן חביב ז"ל דף ל"ה תמה על רבינו דלא ביאר והניחו בצ"ע והדבר פשוט שרבינו אינו מפרש כדברי התוס' וכן נראה קצת ממ"ש בפירוש המשנה עיי"ש וס"ל דבשוק דנקט מתני' לאו דוקא ומשום רבותא דסיפא נקט לה דקתני אבל הוא לוקט ובנו מוכר על ידו דאפילו בשוק שרי ורבינו התיר סתם דמשמע בכל גווני:
ו[עריכה]
חומר בשביעית וכו'. ודין היובל שוה לדין השביעית לכל דבר כמ"ש רבינו פרק י' הל' ט"ו עיי"ש וכדאמרינן בפ' לולב הגזול דף מ':
ט[עריכה]
וכשמחללין וכו' אין מחללין וכו'. ברייתא שם דף מ' וכחכמים והקשה שם הר"מ בן חביב ז"ל דמדברי רבינו משמע דהיינו דוקא לכתחילה אבל בדיעבד מתחלל פרי שביעית על חיים וזה סותר למ"ש פ"ד דמעשר שני גבי דמי מעשר שני דאפילו בדיעבד אינו מתחלל וברייתא דידן השוה מע"ש לשביעית דאין מתחללין ומנ"ל להרמב"ם לשום חילוק ביניהם דגבי מע"ש אפילו דיעבד אינו מתחלל וגבי ז' לכתחילה אין מחללין על החיים דמשמע מדבריו דבדיעבד הרי הוא מחולל וצ"ע עכ"ל. ותמיהני על כבודו ז"ל מה כל החרדה הזאת על רבינו ולהניח דברי קדשו בצ"ע ואם רבינו היה כותב להדיא תיבת לכתחילה החרשנו אמנם רבינו כתב סתם אין מחללין ואי אפשר לנו להחזיק במעוז דלכתחילה דוקא קאמר ואם מפני ששם בהלכות מעשר כתבו להדיא וכאן סתם אדרבה יש לנו לומר דסמך אמה שכתב שם מכל שכן שהדבר מבואר דמה שהוכרח לבארו שם היינו טעמא לאשמועינן דלא קנה מעשר וצריך הוא לאכול אותם המעות בירושלים בקדושת מעשר דאל"כ היו יוצאין לחולין משא"כ בשביעית דעכ"פ הפירות בקדושתן עומדים כמ"ש רבינו לעיל הל' ו' ושם בהלכות מע"ש בתחילת הפרק וכיון שכן לא חשש רבינו לבארו כאן כיון דאין נפקותא בדבר ואף דרבינו בפרי שני איירי מ"מ כיון שהוצרך לכתוב ואצ"ל שביעית עצמה דביה אין שייך לחלק בין לכתחילה לדיעבד לכך לא חש לבאר ועוד י"ל דכיון שסיים אבל מחללין אותם הפירות על השחוטים דהוי שפת יתר דכיון שהקדים דאין מחללין על החיים פשיטא ודאי דעל השחוטים מחללין אלא אגב ארחיה אשמועינן דאין לחלל אלא על השחוטים דוקא בין לכתחילה בין בדיעבד ודו"ק כי הוא כפתור ופרח:
יא[עריכה]
אין נותנין וכו'. מבואר הדבר דבשכרן קאמר אבל בחינם שרי אף שהוא יודע שמפני זה לא יתבעו שכרן וכן נראה מדברי רבינו בפירוש המשנה וכן כתב הרע"ב להדיא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |