מעשה רקח/שמיטה/ה
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אור שמח
|
ז[עריכה]
שמן של שביעית וכו'. עיין מה שכתב רבינו פי"א דתרומות הל' ז' וח' ומ"ש שם:
ט[עריכה]
לצביעה כיצד וכו'. אף דבמתני' פ"ח קתני קל מהם שביעית שניתנה להדלקת הנר ע"כ לאו דוקא דהוא הדין צביעה וכ"כ רבינו שם והוא מהתורת כהנים שהביא מרן ז"ל בריש פרקין וגם בירושלמי כמ"ש כאן אלא דקשיא לי על רש"י ז"ל בב"ק דף ק"א דאמתני' דממין הצובעין וכו' פי' שם דרחמנא אמר לאכלה ולא לסחורה ואסור לצבוע בהם דהיינו סחורה וכו' ע"כ. וקשה דמי הכריחו לזה כיון דמהתו"כ וירושלמי מבואר דצביעה שריא ומשמע ג"כ דהנאתן וביעורן שוה כמ"ש התוס' ז"ל בשמו בסוכה דף (ט"ל) [מ'] ד"ה יצאו משרה וכו' דמיני צבעין בשעת רתיחת היורה כלה השורש וקולט הצבע בבגד ע"כ ונמצא כסותר דברי עצמו ג"כ. שוב מצאתי ברייתא מפורשת כדברי רש"י דאיסור הצביעה משום סחורה דשם ע"א מייתי ברייתא לאוכוחי מינה דחזותא מילתא היא מדקתני בגד שצבעו בקליפי שביעית ידלק ודחי ליה שאני התם דכתיב תהיה בהוויתה תהא ופי' רש"י שביעית אסור לעשות סחורה בפירותיה וכו' ע"כ ולפ"ז תקשה על רבינו מהך ברייתא ועיין מ"ש בפ"ז הל' ג' ששם תירצתי לזה וטעם זה דהנאתו וביעורו שוה צ"ל ג"כ לדעת רבינו שהרי אסר המשרה והכביסה לקמן וכאן התיר הצביעה:
י[עריכה]
מיני כבוסין וכו' אבל אין מכבסין בפירות שביעית וכו'. עיין מ"ש מרן ז"ל דסובר רבינו דע"כ לא אפליגו אלא בפירות וכו' אבל במיני כבוסין שאינן פירות אף לרבנן מכבסין בהם וכו' עד י"ל דלא אמרו כן אלא בפירות דשייך לאכלה אבל מיני כביסות דלא שייך בהם לאכלה שפיר מתרבו מלכם ע"כ וקצת קשה דא"כ נימא דאף עצים דלא שייך בהו אכילה נהגה בהו שביעית ומדכתב רבינו לקמן חשב עליו לעצים הרי הוא כעצים משמע דעצים אין בהם קדושת שביעית וכמשמעות הסוגיא דפ' הגוזל עצים ופ' לולב הגזול דאמעוט עצים משום דהנאתן אחר ביעורן וכ"כ לקמן הל' כ"א. ובדברי רבינו גופיה אין כאן קושיא דכיון דמיני כבוסין בבורית ואהל הו"ל הנאתן וביעורן שוה הרי הן כמיני צבעין שהתיר לעיל משא"כ משרה וכביסה דהיא ביין דהנאתן אחר ביעורן אסור ועיין עוד להרב בן חביב שם ובדוחק י"ל לדעת מרן דהא דמחלקינן בהכי היינו בדבר הראוי למלאכה דוגמא דמיני צבעים ובכללם בורית ואהל לאפוקי עצים דאין ראוין אלא להסקה ודייקי דברי מרן ז"ל שכתב אבל מיני כביסות וכו':
יד[עריכה]
אין בי"ד וכו'. עיין לרבינו בפ"ו הל' י':
טו[עריכה]
אין אוספין וכו'. כתב הכנסת הגדולה וז"ל פירות שביעית מותרים באכילה ופגי שביעית אסורים עד שיגיעו עונת המעשרות והאוכל פגי שביעית קודם שיגיעו לעונת המעשרות לוקה מכת מרדות. הריב"ש ז"ל סי' פ"ה ע"כ ולא מצאתי לשון זה בהריב"ש שם וגם לא ידעתי מאי קמ"ל:
יז[עריכה]
ונאמר לכם לאכלה ולא להפסיד. אין להקשות דלהא לא צריך קרא דתיפוק לי מקרא דלא תשחית והביאו רבינו פ"ו דהל' מלכים הל' ח' ואין לומר דהתם לא אסרה תורה אלא דרך השחתה כמ"ש שם והכא דלצורך עצים שרי דא"כ היכי דריש לאכלה ולא להפסיד אכן הדבר מבואר דאף דלגבי אילן גופיה לא הוי דרך השחתה מ"מ הפסד הפרי עכ"פ איכא ואילולי קרא דלאכלה הוה שרי כיון דאינו דרך השחתה אלא לצורך עצמו:
כא[עריכה]
והקור קדושת שביעית חלה עליו. מרן ז"ל ציין מהירושלמי פ"ד ומשנה ערוכה היא פ"ג דעוקצין דהקור ניקח בכסף מעשר ופסקו רבינו פ"ז דמעשר שני הל' ח' ושביעית ומעשר שוין כדאיתא בסוכה דף מ':
כג[עריכה]
תנור שהסיקוהו וכו' יוצן. הקושי מבואר דמאי שנא מדין מרחץ דלעיל הל' כ' דמותר וכבר ידוע מ"ש מרן בשם מהר"י קורקוס ז"ל ועוד נראה לומר דתנור ומרחץ שוין בזה וזה דבעל המרחץ עצמו נראה דאסור לו שהרי לא התיר רבינו אלא בשכר ותנור ידוע דאין דרך להסיקו ולאפות אלא לבעליו והו"ל כדין חנם ולא דמי למרחץ שדרך לחממו לזולתו ודו"ק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |