קרית ספר/שמיטה/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרית ספרTriangleArrow-Left.png שמיטה TriangleArrow-Left.png ה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
חידושים ומקורים מנחת חינוך
יצחק ירנן
מעשה רקח
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

פירות שביעית נתנו לאכילה ולשתיה דכתיב שבת הארץ לכם לאכלה ושתיה בכלל היא דכתיב לא תוכל לאכול בשעריך וגו' וסיכה כשתיה כדכתיב ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו ולהדלקת הנר ולצביעה דכתיב תהיה ולמדו מפי השמועה תהיה אף להדלקת הנר ולצבוע בה צבע.

ב[עריכה]

ואכילה ושתיה הוא לאכול דבר שדרכו לאכול ולשתות דבר שדרכו לשתות ואין מחייבים אותו לאכול מה שאין דרך בני אדם לאכול כתבשיל שנפסד דאף על גב דאמרינן לאכלה ולא להפסד לא חיישינן אם הולך לאיבוד דאינו ראוי לאכילה כדאמ'. ולא ישנה פירות מברייתן כדרך שאינו משנה בתרומה ומעשר כדילפינן פרק י"א מהלכות תרומות ואין אוכלין אותו אלא כדרך אכילתו אם חי חי אם מבושל מבושל דלאכלה דכתיב בקרא משמע כדרך אכילה.

ה[עריכה]

פירות המיוחדין למאכל אדם אין מאכילין אותן לבהמה חיה ועוף דלאכלה קאי אכולה כל חד כדרך אכילתו אבל הלכה הבהמה מעצמה אין מחייבין אותו להחזירה דהדר כתיב כל תבואתה לאכול דמשמע דאפילו מה שמיוחד לאדם אוכלת הבהמה ועוף אף על גב דלא כתיבא בקראי איפשר דילפינן לה משבת דעוף בכלל כדדרשינן התם דחיה נמי לא הוה צריך הכא דבכלל בהמה איתא אי לאו דרשא דכלה לחיה מן השדה וגו'.

ו[עריכה]

לסוך בדבר שדרכו לסוך דמשתיה איתרבאי מה אכילה ושתיה בעינן דרך אכילה ושתיה אף סיכה כן וסיכת אדם מרבינן ולא עורות וכלים.

ח[עריכה]

ומדליק הנר בשמן שביעית עצמו כדילפי' מתהיה ואם מכר ולקח שמן אחר או החליפו בשמן אחר שניהם אסורים ונראה דמכירה וחילוף שלא כדרך סחורה לא אסירא מדאוריתא דהא ילפינן דשביעית תופסת דמיו במכירה בקדש דתופס דמיו והכא שניהם אסורים מדרבנן דאף על גב דיכול למכור לכתחלה כשאינה דרך סחורה היינו לאכול אבל להדלקת הנר לא דלא איתרבאי אלא להדליק הוא גופיה לא למכור כדי להדליק.

ט[עריכה]

לצביעה דברים שדרכן לצבוע בהם אף על פי שהן מאכלי אדם צובען בו לאדם דומיא דהדלקה דאיתרבאי אף על פי שהוא אוכל אדם והויא דומיא דאכילה דהנאתה וביעורה מן העולם שוה שבשעת הנאתו כלה מן העולם ומיני צבעים נמי בשעת רתיחת היורה כלה השורש וקולט הצבע נמצא הנאתו וביעורו שוה דהכי נמי משמע קרא והיתה שבת הארץ נוהגת במה שלכם לאכלה שהנאתו דומה לאכילה ולהכי חיילא עלייהו קדושה שביעית יצאו עצים שלאחר שנעשו גחלים היא דהויא עיקר הנאתן ואין צובעין לבהמה ואפילו ממאכל בהמה דאין קדושת שביעית חלה על צבעי בהמה דאין לבהמה אלא אכילה כדכתיב לאכול.

י[עריכה]

מיני כביסה קדושת שביעית חלה עליהם דכתי' והית' שבת הארץ לכם לכל צרכיכם ואין מכבסין בפירות שביעית הראוייה לאכילה ואין עושין מהם מלוגמא דכתיב לכם לאכלה ולא למלוגמא ולא לזלף ולא להקיא ולא למשרה ולא לכביסה.

יא[עריכה]

כלל גדול אמרו בשביעית כל שהוא מיוחד למאכל אדם אין עושין ממנו מלוגמא או רטיה ואפילו לאדם דכתיב לכם לאכלה ודרשינן ליה הכי כל שהוא מיוחד לכם יהיה לאכלה ולא לרפואה כדאמר' וכל שאינו מיוחד לכם עושין מלוגמא לאדם ולא לבהמה דלא ממעטינן מדכתיב לכם לאכלה אלא מה שהוא לכם שהוא מאכל אדם אבל מאכל בהמה לא דאף על גב דכתיב נמי בבהמה אכילה כדכתיב ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכול דמשמע אפילו אוכלי בהמה דוקא לאכול ולא למלוגמא לא היא דלאכול דבהמה לגופיה איצטריך אי נמי למימר ולא למלוגמא דבהמה וכל שאינו מיוחד לא לזה ולא לזה אם חשב עליו לעצים הוי כעצים לאכילה הוי כפירות לזה ולזה נותנים עליו חומרי אדם שאין עושין מהם מלוגמא וחומרי בהמה שאין שולקין אותם דלאכלה כתיב כדרך אכילה ואין דרך בהמה לאכול שלוק ונראה דחומרי שניהם ע"י מחשבה לא הוי דאוריתא.

יב[עריכה]

מותר למכור אוכלים ליקח מהם אוכלי אדם אבל לא ליקח אוכלי בהמה ואפילו מאוכלי בהמה הא אמרן דכל שאינו דרך סחורה לא אסיר מדאוריתא.

יג[עריכה]

ופירות שביעית צריכין ביעור בארץ דכתיב בארצך תהיה כל תבואתה לאכול ואין מאכילין אותן לא לגוי ולא לשכיר ואם היה שכיר שבת או שנה או חדש או קצב מזונותיו עליו מאכילן דכתיב ולשכירך ולתושבך הגרים עמך וכן אכסניא הוי כאנשי ביתו ומאכילן.

טו[עריכה]

אין אוספין פירות שביעית כשהן בוסר דכתיב מן השדה תאכלו את תבואתה אינה נאכלת עד שתעשה תבואה אלא מעט בשדה כשאר שני שבוע דכתיב תהיה כל תבואתה וכתיב מן השדה תאכלו את תבואתה ב' תבואות הן א' בבית וא' מן השדה ולא יכניס לתוך ביתו עד שיגיע לעונת המעשרות דקודם לא מקריא תבואה.

יז[עריכה]

לא יקוץ אילן משיתחיל לעשות פרי דכתיב לאכלה לא להפסיד האוכל וכל שלא הגיע לעשות פרי אכתי לא הוי מידי דבר אכילה ולא קרינא עליה לאכלה ולא להפסד וכל שהגיע לעונת המעשרות הרי הוציא פירותיו ולא הוי הפסד קציצתו.

כא[עריכה]

הקליפים והגרעינין שמותרים בתרומה לזרים אין קדושת שביעית חלה עליהם דכיון דבתרומה מותרים לא איקרו תבואה ולא פרי ואם ראויים לצביעה חל קדושת שביעית עליהם. תבלין נראה דקדושת שביעית עליהם מדאוריתא דהא במאכל בהמה נוהגת נמי שביעית:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.