מעשה רקח/שגגות/ו
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אבן האזל
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
דין שגגת וכו'. מרן ז"ל נתקשה דלמה פסק רבינו כר' עקיבא תלמידיה דרבי יהושע הוה ע"כ והתוס' יו"ט ז"ל כתב דמהא לא איריא דהא בנותר פסק נמי כר"ע וכתב הכ"מ דטעמא משום דר' יהושע שתק על תשובתו וכו' ע"כ ולא זכר ז"ל דבעייא בגמרא היא שם אי קבלה ר"י להא תשובה מר"ע או לא ושקיל וטרי ומסיק תנאי היא דאיכא דסבר דקבלה ואיכא דסבר דלא קבלה וכיון שכן לא שבקינן פשיטותיה דר"ע משום ספיקיה דר"י וכ"כ הרב לח"מ ופשוט ומ"ש רבינו
כמו שביארנו בהל' מאכלות אסורות הוא בפי"ד הל' ח':
ב[עריכה]
וכן השוחט חמשה זבחים בחוץ וכו'. המל"מ ז"ל הקשה מהדין זה למ"ש ריא"ז ז"ל דגם בבהמה אמרינן גופין מחולקין בבעלי חיים ואם אכל אבר מן החי מה' בהמות או שתלש חלב מה' בהמות או ששתה דם הקזה מה' בהמות בהעלם אחד חייב על כל אחת ואחת ע"כ ולענ"ד נראה דפשטן של דברי ריא"ז לא איירי אלא בבהמות כשהם חיים דומייא (דהמ"א) [דאבר מן החי] ודם הקזה שהזכיר וכיון שכן אין ראייה מהך דשוחט ה' בהמות בהעלם אחד דאינו חייב אלא חטאת אחת שהרי אינו מתחייב משום שחוטי חוץ אלא בגמר שחיטה ואז אין בה דין בעלי חיים ופשוט:
ג[עריכה]
הקיז דם לבהמתו וכו'. מרן ז"ל תמה על רבינו שכתב בהעלם אחד דמשמע דבב' העלמות חייב והוי כריש לקיש עיי"ש והרב לח"מ ז"ל כתב דרבינו מפרש פלוגתיהו בהעלם אחד אבל בב' העלמות לכו"ע חייב ובהעלם אחד ריש לקיש מחייב ב' משום דכיון דדם ראשון מעורב עם דם המשחיר הו"ל כשני מינין וכו' עיי"ש וקשה עליו תרתי חדא דסוף כל סוף שם דם אחד הוא ואיך יקרא שני מינין ועוד איך יתכן דלהיותו דם פיטור שהוא המשחיר לחייבו ולעשותו שני מינין ועוד דבגמרא אמרו בכוס א' דכו"ע לא פליגי דחייב גם המבי"ט ז"ל בקרית ספר תמה תמיהא זו ולא תירץ עיי"ש. ויותר היה נראה לומר דלר"ל הוה ליה כשני מינין להיותו בב' כוסות ואפילו בהעלם אחד ולר' יוחנן בהעלם אחד לא חשיב ובשתי העלמות חשיב שני מינין כיון דהוי בב' כוסות ובכוס שני מעורב דם השותת:
ח[עריכה]
וכן אם כתב אות אחת בשגגה. צ"ל בשבת בשגגה וכ"כ בדפוס מגדל עוז:
ט[עריכה]
וכן יראה לי שהוא הדין במעילות. נוסחת מרן ז"ל בבעילות עיי"ש וכן עיקר וקצת סמך לגירסא זו ממ"ש רבינו בראש הפרק שדין שגגת (אי) המאכלות כדין שגגת הבעילות וכ"כ הרב לח"מ ז"ל ולענין פסקיו של רבינו דנראין כסתרי אהדדי מלבד מ"ש מרן ז"ל ובשם רבו מהר"י בי רב בתשובותיו סי' ל"ב עוד האריך הרב לח"מ ז"ל ושו"ת צבי אשכנזי ז"ל סי' קס"ד. יהי רצון שיבא מורה צדק במהרה בימינו ויורנו דרך האמת:
יב[עריכה]
מי שאכל וכו'. עיין מ"ש מרן ז"ל ומשמע לרבינו דהלכה כרבי מדשקלו וטרו אמוראי לפרושי טעמיה ע"כ. הקושי מבואר דהא ליכא מאן דפליג עליה דרבי בחטאת ומאי דפליגי עליה ר' יוסי ור' אלעזר ור' שמעון אינו אלא באשם תלוי אבל בחטאת מודו למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה והמל"מ ז"ל תירץ דאולי דמרן קאי אדין אשמות שהזכיר רבינו עיי"ש והמבי"ט ז"ל בקרית ספר כתב וז"ל ואע"ג דלית הילכתא כרבי אלא מחבירו ולא מחביריו הכא מתניתין אתייא כרבי וכו' ע"כ מוכח להדיא דאאשמות קאי ומ"ש דברי מרן ז"ל מגומגמין:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |