קרית ספר/שגגות/ו

קרית ספר ‏ שגגות ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

דין שגגת האכילות כדין הבעילות שאם אכל חלב פעמים הרבה בהעלם אחד אף על פי שיש ביניהם ימים רבים אינו חייב אלא חטאת אחד אבל אם נודע לו שחלב היה הידיעות מחלקות השגגות פרק אמרו לו במשנה אכל חלב וחלב בהעלם אחד אינו חייב אלא חטאת אחד ובגמרא טעמא דהעלם אחד הא בשתי העלמות חייב שתים אמאי שם חלב אחד הוא אמר אביי העלמות מחלקות אכל כחצי זית חלב וחזר ואכל כחצי זית חלב בהעלם אחד מצטרפין ומביא חטאת שם במשנה זה חומר במין אחד ממינים הרבה שאם אכל כחצי זית וחזר ואכל כחצי זית בהעלם אחד ממין אחד חייב משני מינין פטור ובגמרא פשיטא אמר אביי כגון שאכלו בשני תמחויין ואליבא דר' יהושע דאמר תמחויין מחלקין מהו דתימא לא שנא לקולא לא שנא לחומרא קמשמע לן דחייב דלחומרא אמר ולא לקולא איכא דאמרי אסיפא קאי ר"ל דתנן משני מינין פטור אמר ר"ל כגון שאכלו בשני תמחויין ואליבא דרבי יהושע דאמר תמחויין מחלקין מהו דתימא כי אמר לחומרא ולא לקולא קמשמע לן משני מינין פטור דהיינו שני מינין ממין אחד וקרו ליה ב' מינין משום דאכלו בשני תמחויין וקתני פטור אלמא ל"ש לקולא ול"ש לחומרא ומדסיפא מין אחד ושני תמחויין רישא מין אחד ותמחוי אחד וללישנא קמא דלחומרא אמרי' דתמחויין מחלקין ולקולא לא אמרי' כגון אכל חלב שני חצאי זתים בשני תמחויין דלא מצטרפי אלא חייב היינו חידושא דמתניתין לרבי יהושע אבל לדידן בין לקולא בין לחומרא אמרינן דתמחויין אינם מחלקים כרבי עקיבא ולהכי אכל חלב וחלב בהעלם אחד אפילו בשני תמחויין אינו חייב אלא חטאת אחד ואכל שני חצאי זתים בהעלם אפילו משני תמחויין חייב חטאת אחד כדאמ' דהכל העלמה אחד הוי וכתיב ונעלם ממנו. ואם שהה ביניהם יותר מכדי אכילת פרס אין מצטרפין שם במשנה כמה ישהה ביניהם וכו' וחכמים אומרים עד שישהה מתחלה ועד סוף כדי אכילת פרס חייב אכל אוכלין טמאים ושתה משקין טמאין וכו' חייב.

ב

אכל נותר מחמשה זבחים כזית מכל זבח בהעלם אחד אפילו בחמשה תמחויין אינו חייב אלא חטאת אחד שם במשנה לא כך שאלו רבי עקיבא אלא באוכל נותר מחמשה זבחים בהעלם אחד בחמשה תמחויין חייב על כולן או אחד על כל אחת אמר רבי יהושע שמעתי באוכל מזבח אחד בחמשה תמחויין בהעלם אחד שחייב על כל אחד ואחד משום מעילה אמר לו אם הלכה נקבל ואם לדין יש תשובה דמעילה חמורה בענינים כדאמר' התם ובעי' בגמרא אי קבלה מיניה רבי יהושע או לא ואסיקו דאיכא תנא דסבר קבלה מיניה ואיכא דסבר דלא קבלה מיניה רבי יהושע מרבי עקיבא אבל רבי עקיבא סבר דאפילו מחמשה תמחויין ומחמשה זבחים אינו חייב אלא אחת דשם נותר חד הוא ותמחויין נמי אינם מחלקין כדאמ'. וכן השוחט חמשה זבחים בחוץ בהעלם אחד אינו חייב אלא חטאת אחד שם במשנה ועוד שאלו רבי עקיבא השוחט חמשה זבחים בחוץ בהעלם אחד מהו חייב על כל אחד ואחד או א' על כולן ואמר רבי יהושע שמעתי באוכל מזבח אחד בחמשה תמחויין דחייב על כל אחד וקל וחומר הדברים ואמרו בגמרא דמאי ראיה לשוחט מאוכל מה לאוכל שכן נהנה וכו'. הקיז דם בשני כוסות ושתאן בהעלם אחד אינו חייב אלא אחד פרק דם שחיטה קבל דם הקזה בשני כוסות מהו על הראשון דברי הכל חייב דדם קילוח מעורב בו על האחרון מי מחייב או לא אמרי פלוגתא דרבי יוחנן וריש לקיש דריש לקיש אמר חייב ב' חטאות ורבי יוחנן אמר אינו חייב אלא חטאת אחד על הראשון שדם קילוח מעורב בו והאי פלוגתא אינה אלא בשתי העלמות דלרבי יוחנן אפילו בשתי העלמות אינו חייב אלא אחד על הראשון דהוי דם קילוח כדא' ועל האחרון אינו חייב אפילו בהעלם בפני עצמו דלא הוי דם קילוח ואם כן תימא אמאי איצטריך הרב ז"ל לומר בהעלם א' דאינו חייב אלא אחד דמשמע דבשתי העלמות חייב ב' חטאות כריש לקיש לגבי רבי יוחנן רביה.

ד

האוכל מאכלות הרבה כגון חלב ודם ונותר בהעלם אחד מביא חטאת על כל אחד ואחד פרק אמרו לו במשנה אכל חלב ודם ופגול ונותר בהעלם אחד חייב על כל א' וא' דשמות מחלקין כמלאכות שבת ועריות דחייב על כל א' וא' כדילפינן לעיל. וכן האוכל כזית אחד שנתקבצו בו שמות הרבה בהעלם אחד אם נתקבצו בו באיסור בבת אחד או באיסור מוסיף או כולל חייב על כל אחד ואחד שם במשנה יש אוכל אכילה אחת וחייב עליה ד' חטאות ואשם אחד טמא שאכל חלב והוא נותר מן המוקדשין ביום הכפורים ובגמרא טהור מעיקרא לא אסיר אלא בחלב הוה ליה טמא מגו דנאסר אחתיכות טהורות איתוסף ביה נמי איסור אחלב וחלב מעיקרא לא אסיר אלא באכילה ולא אקדשים ומגו דאיתוסף ביה איסורא דהנאה מפני ההקדש איתוסף ביה לגביה חלב איסור אכילה מפני ההקדש ואכתי להדיוט הוא דאסיר אבל לגבוה שרי הוה ליה נותר מגו דאיתוסף איסורא לגבוה איתוסף נמי לגבי הדיוט חל על יום הכיפורים מגו דאיתוסף ביה איסורא בחתיכות חולין איתוסף בהאי דגבוה והאי הוי איסור כולל דאיתוסף איסורא אגברא אמידי דמשתרי ליה עד השתא ואמר רבי זירא כגון שאכל כוליא בחלבה כי היכי דליהוי ככותבת לאיסור יום הכיפורים ורב פפא אמר כגון דמלייה לכותבת בתמרי וד' חטאות הוו חד משום אוכל קדש בטומאה וחד משום חלב וחד משום נותר וחד משום יום הכיפורים ואשם ודאי למעילה שהרי נהנה מן ההקדש בשוגג.

ה

האוכל ושותה ביום הכיפורים בהעלם אחד אינו חייב אלא חטאת א' פרק יום הכפורים במשנה אכל ושתה בהעלם אחד אינו חייב אלא חטאת אחד דחד שמא הוא דאכילה ושתיה מחד קרא נפקי דשתיה בכלל אכילה היא כדאי' התם אכל ועשה מלאכה חייב ב' חטאות דתרי שמו' נינהו דמתרי קראי נפקי. העושה מלאכה ביום הכפורים שחל להיות בשבת חייב שני חטאות אפילו בהעלם אחד מפני שהם שני איסורין הבאים כאחד.

ז

כחצי זית חלב וכחצי זית דם בהעלם אחד אינו חייב קרבן דאין שני שמות מצטרפין לקרבן פרק אמרו לו חומר במין אחד ממינין הרבה שאם אכל כחצי זית וחזר ואכל כחצי זית בהעלם א' ממין א' חייב משני מינין פטור ובגמרא מב' מינין פשיטא דפטור אלא במין א' בשני תמחויין משמע בהדיא דבשני מינין לא מצטרפי לקרבן. אכל כחצי זית ונודע לו וחזר ושכח ואכל כחצי זית אחר בהעלם שני פטור דיש ידיעה לחצי שיעור כחכמים דפליגי ארבן גמליאל ואמרי דיש ידיעה לחצי שיעור לחלק כדי שלא יצטרף עמו חצי האחר וכן כתב אות א' בשבת בשגגה ונודע וחזר ושכח וכתב אות שניה פטור כחכמים סוף פרק הבונה במשנה וכן הוציא ב' אמות בשוגג וב' אמות במזיד וארבע אמות בשוגג אם בזריקה חייב ובהעברה פטור סוף פרק הזורק פלוגתא דרבא ורבה דרבה אמר חייב בזורק דאפילו לרבנן דאמרי יש ידיעה לחצי שיעור התם הוא דבידו כגון מעביר אבל בזורק דאין בידו להחזירה דזרק ו' אמות בשתים הא' היה שוגג ובאמצעיות נזכר והיה מזיד וחזר ושכח בשתים האחרונות.

ט

האוכל כזית חלב וכזית חלב בהעלם א' ונודע לו על הראשון וחזר ונודע לו על השני פרק כלל גדול פלוגתא דר"ל ור' יוחנן דר' יוחנן אמר חייב על חטאתו והביא קרבנו כתיב דמשמע על כל חטאת וחטאת יביא וריש לקיש אמר פטור מחטאתו ונסלח לו כתיב אפילו לא הביא אלא על מקצת חטאתו נסלח לו כולו ולרבי יוחנן נמי הא כתיב מחטאתו ונסלח ההוא כגון שאכל כזית ומחצה ונודע לו על כזית וחזר ואכל כחצי זית בהעלמו של חצי מהו דתימא ליצטרפי קמשמע לן מחטאתו ונסלח כחצי זית עם זית קמא שייך בתר ידיעה קמייתא והוה ליה כאלו נודע לו על הכל דהא אי הוה מייתי קרבן הוה מכפר בהדיה בלא שום ידיעה דפחות מכשיעור לא חשיב אכל כזית בלא ידיעה לא מכפר הילכך כי לא אתידע ליה בהדיה אלא זה אחר זה הוו ידיעות מחלקות ואמר ליה רבינא לרב אשי באתידע ליה קודם הפרשה פליגי או דאתידע ליה לאחר הפרשה פליגי או בין בזו ובין בזו מחלוקת אמר ליה מסתברא דבין בזו ובין בזו מחלוקת דר' יוחנן סבר דאף אתידע ליה קודם הפרשה חייב שתים דידיעות מחלקות כדאמר'. אכל שני זיתי חלב בהעלם א' ונודע לו על א' מהם וחזר ואכל כזית בהעלמו של שני והביא חטאת על הראשון ראשון ושני מתכפרין אבל שלישי לא נתכפר שם פרק כלל מימרא דרבא דפליג אאביי דאמר דאפילו הביא על א' מהן נתכפר כולם דאית ליה גרירה דזה גורר את זה אבל רבא אמר הביא קרבן על הראשון שכשהפרישו הזכיר אותו זית ראשון ושני מתכפרין שהרי בהעלמו היה שלישי אין מתכפר ולא אמרינן הואיל והשני מתכפר עם הראשון שבהעלמו ליגרריה לשלישי עמו בכפרתו ואף על גב דלא שייך בהדי ראשון הביא קרבן על השלישי שלישי ושני מתכפרין שהרי בהעלמו היה ראשון אינו מתכפר ולא אמרינן הואיל והשני מתכפר עם השלישי שבהעלמו ליגרריה לראשון עמו בכפרתו ואף על גב דלא שייך בהדי שלישי הביא קרבן על האמצעי נתכפרו כולם דכולם בהעלם של זה היו ואמרי' התם דבתר דשמעיה רבא לאביי דאית לי גרירה הדר ביה ואמר לההיא דמייתי לעיל דנודע לו על קצירה של זדון שבת ושגגות מלאכות דהאי קצירה גוררת קצירה שעשה קודם כשגגת שבת וזדון מלאכות וטחינה שעמה ואית ליה גרירה אפילו לטחינה דעמה אף על גב דלא הוי שם דקצירה דכיון דהוי שגגת שבת לא מיחייב אלא חדא אתרוייהו והיינו משום דהוי בהעלם א' עם האי קצירה שנודע לו של זדון שבת ושגגת מלאכות דאף על גב דהאי זדון שבת ושגגת מלאכות והאי שגגת שבת וזדון מלאכות סוף סוף העלם א' הוא דלא נודע לו חטאו בנתים וידיעות הוא דמחלקות גבי שני זיתי חלב בהעלם א' ונודע לו על א' מהם וחזר ואכל כזית בהעלמו של שני סביר' ליה לרבא דאם הביא קרבן על הראשון שלישי דאינו בהעלמו אינו מתכפר וכן הביא על השלישי ראשון אינו מתכפר דלא אמרינן גרירה אלא לגרור מידי דהוה בהעלמו אבל מידי דלא הוה בהעלמו לא גריר כדאמרינן והא דאמרינן דהביא קרבן על הראשון דשני מתכפר בהדיה וכן על השלישי שני מתכפר בהדיה דמשמע דאכל שני זיתי חלב בהעלם א' ונודע לו על הראשון ואחר כך נודע לו על השני דאינו חייב אלא קרבן א' כריש לקיש קשיא דאנן פסקינן לעיל כרבי יוחנן דאמר חייב שתים ולא מצית למימר דאביי ורבא פליגי בשקודם הפרשה נודע לו על השני ורבי יוחנן וריש לקיש פליגי לאחר הפרשה דהא אוקמי' דמסתברא דבין בזו ובין בזו מחלוקת וכיון דאפילו קודם הפרשה ס"ל לרבי יוחנן דחייב שתים אם כן לית הלכתא כאביי ורבא דתרוייהו ס"ל בנודע לו קודם הפרשה דאינו חייב אלא א' וכן פי' רש"י ז"ל דאביי ורבא ס"ל דר"ל ורבי יוחנן בלאחר הפרשה פליגי משמע דלדידן דמוקמי' פלוגתייהו בין בזו ובין בזו ופסקינן כרבי יוחנן ליתא לדאביי ורבא דסברי דקודם הפרשה אינו חייב אלא א' כריש לקיש והרב ז"ל פסק כרבי יוחנן דאף קודם הפרשה חייב שתים ואם כן היכי מייתי לדרבא דאמר דאם הביא חטאת על הראשון ראשון ושני מתכפרין וכו' ונראה לומר דס"ל לרב ז"ל דאביי ורבא פליגי בשאכל שני זיתי חלב מחתיכה א' בהעלם א' שכולם שגגה א' היא שלא ידע שאותה החתיכה היתה חלב ונודע לו על א' מהם שידע שאותה חתיכה היתה חלב ולא זכר שאכל ממנה אלא זית א' וחזר ואכל מאותה חתיכה זית אחר שלא ידע שהיתה זו אותה חתיכה הראשונה שנודע לו שהיתה חלב והיינו בהעלמו של זית שני שעדין לא זכר שאכל זית שני מאותה חתיכה שנודע לו שהיתה חלב ולהכי אמר רבא דאם הביא קרבן על זית ראשון נתכפר גם כן שני שכולה שגגה א' היא שמפני שאכל זית א' מאותה חתיכה שחשב שלא היתה חלב אכל גם כן זית שני וכן אכל זית שלישי אף על גב דהוי מאותה חתיכה עצמה אינו מתכפר עם הראשון שכבר נודע לו על זית א' ואינו בהעלמו וכן הביא על השלישי מתכפר שני עמו דהוי בהעלמו ולא ראשון וכן הביא קרבן על האמצעי נתכפרו שלשתן דראשון ושלישי בהעלמו של שני הוו ורבי יוחנן וריש לקיש לא פליגי בהעלם כי האי אלא כגון שאכל כזית חלב מחתיכה א' שלא נודע לו שהיתה חלב וחזר ואכל כזית אחר מחתיכה אחרת שלא ידע שהיתה חלב והכל בהעלם א' שלא נודע לו בנתים שאכל חלב ואחר כך נודע לו שאותה חתיכה ראשונה שאכל ממנה כזית היתה חלב ועדין לא נודע על החתיכה השנייה וחזר ונודע לו על החתיכה השניה שאכל ממנה כזית אחר שהיתה חלב חייב שתים לרבי יוחנן דידיעות מחלקות אפילו קודם הפרשה כדאמרינן ולריש לקיש אינו חייב אלא א' כיון שנודע לו על שניהם קודם כפרה וכי האי גונא מודו אביי ורבא דחייב שתים כרבי יוחנן והיינו דדאיק הרב ז"ל בלישניה דבמילתא דרבי יוחנן נקט אכל כזית חלב וכזית חלב בהעלם א' דמשמע מב' חתיכות כדאמר' ובמילתא דרבא נקט אכל שני זיתי חלב בהעלם א' דהיינו שני זיתי חלב חתיכה א' דהכל שגגה א' היא והיינו שני זיתי חלב דמשמע מחתיכה א' ומתני' דכריתות נמי דיקא דקתני אכל חלב וחלב בהעלם א' אינו חייב אלא א' דכיון דנודע לו בבת א' שאכל ב' זיתי חלב אפילו הם מב' חתיכות כגון שאמרו לו שאותם שתי חתיכות שאכל מהם היו חלב אינו חייב אלא א' וכל שכן אם היו מחתיכה א' ונודע לו שאכל ב' זתים ממנה דאינו חייב אלא א' אפילו בשתי ידיעות דכולה שגגה א' היא כדאמר' אבל אם נודע לו על א' מהם כשאכל כל א' מחתיכה א' בהא פליגי ר' יוחנן ור"ל ואם נודע לו על א' מהן כשאכלן מחתיכה א' לכ"ע אינו חייב אלא א' אפי' בשתי ידיעות דאין ידיעות כי האי מחלקות כיון דהוי הכל שגגה א' כדאמר' אבל אם אחר הפרשה וכל שכן אחר כפרה נודע לו על כזית שניה חייב שתים אפילו היתה מאותה חתיכה דהפרשות מחלקות ואביי ורבא לא איירו אלא קודם הפרשה כנ"ל ואם לא על דרך זה איני רואה תיקון לדברי הרב ז"ל.

יב

מי שאכל חתיכה א' משתי חתיכות ונסתפק אם היתה חלב או שומן וכן אכל אחרת ונסתפק לו ואחר כך נודע לו שחלב אכל בראשונה ובשניה אינו חייב אלא חטאת א' פרק ספק אכל תנו רבנן אכל ספק חלב ונודע לו שספק חלב אכל ספק חלב ונודע לו רבי אומר אומר אני כשם שמביא חטאת א' על כל א' וא' כך מביא אשם תלוי על כל א' וא' רבי יוסי ברבי יהודה ורבי אלעזר בר"ש אומר' אין מביא אלא אשם תלוי א' דכתיב על שגגתו אשר שגג אפילו על שגגות הרבה אינו חייב אלא א' ואמר רבא ורבי יוחנן דאין ידיעות ספק מחלקות ורבי הכי קתני כשם שאם היתה לו ידיעה ודאי מביא חטאת על כל א' וא' אם היתה לו ידיעת ספק מביא אשם תלוי על כל א' וא' אבל אם לא נודע לו קודם אלא שספק אכל ואחר כך נודע לו ששתיהן ודאי חלב הוי אינו מביא אלא חטאת אחת (דידיעות ספק) שידיעות ספק שידע קודם אינם מחלקות להביא חטאת אח"כ שנודע לו בודאי שחלב היו דידיעה הוא דמחלקת כדכתיב או הודע אליו חטאתו ואשם תלוי שבא על הספק ידיעת ספק מחלקת לו כי היכי דמחלקת ידיעת ודאי לחטאת כדאמרינן ואף על גב דלית הלכתא כר' אלא מחבירו ולא מחביריו הכא מתני' אתי' כרבי דתנן כשם שהוא מביא חטאת על כל א' וא' כך מביא אשם תלוי על כל א' וא':

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.