מעשה רקח/רוצח/י
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אבן האזל
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
אין דין עגלה וכו'. לא ידעתי למה לא הזכיר רבינו שהיא מצות עשה, כמו שכתב בספר המצוות עשין קפ"א, ולעיל פרק ח' גבי ערי מקלט, וכן לקמן פרק י"א גבי חיוב מעקה הזכיר המצות עשה להדיא, ובדרך צחות אפשר דלא רצה להזכירו, כיון שהוא בא על הרציחה שהוא פגם גדול, משא"כ גבי עיר מקלט ועשיית מעקה שעדיין לא באה העבירה, ומה שכתב רבינו
וכן בעבר הירדן עיין מה שכתבתי לעיל ריש פרק ח'.
ב[עריכה]
ויום אחד פסולה וכו'. קשה קצת מאי איריא יום אחד, אפילו שעה אחת תפסל, שהרי בפרק א' דמעשה הקרבנות הל' י"ג פסק רבינו, דאם הוסיף על גבולו שעה אחת נפסל, ויש לומר דלא נאמר כן אלא היכא דקים לן דבעי איהו גופיה אותו הזמן, כגון שכתוב בתורה כבש בן שנתו וכיוצא, משא"כ בעגלה ערופה שאין אנו יודעים בת כמה היא, אלא מדכתיב עגלת בקר דרשו ז"ל שסמוכה לבקר שהיא בת ג' שנים, וזאת בת שתים, מעתה דין הוא שלא תפסל בשעות אלא עד שתבוא לכלל שם פרה, דהיינו יום אחד דחשיב שנה בכמה מקומות, ועיין להמשנה למלך ז"ל.
ואעפ"כ אם היתה טריפה פסולה. הרב כסף משנה ז"ל כתב, דזה הוציאו מהירושלמי, ועל פי זה תמה על רבינו למה השמיט מה שאיתא שם מחוסרת אבר פסולה עיין עליו, ולענ"ד הדבר פשוט שהרי בפרק קמא דחולין, דרשו הערופה כשהיא שלימה ולא טריפה, וכיון דפסול הטריפה מטעם שאינה שלימה [מכ"ש] למחוסרת אבר, ודבר זה למדתי מתורתו של המבי"ט בקרית ספר ז"ל עיין עליו, ועיין להתוס' בעבודה זרה דף כ"ט [ע"ב] ד"ה כפרה כתיב בה וכו'.
ד[עריכה]
כגון פירש טליתו וכו'. עיין מה שכתבתי בזה בפרק א' דפרה אדומה.
ה[עריכה]
שאין עושין מצות וכו'. בסוטה דף ח' [ע"א] וכתבו התוס' ז"ל, שטעם דאין עושין מצוות חבילות חבילות אינו אלא מדרבנן עיי"ש. ועי' מה שכתבתי פ"ד דפרה אדומה ופי"א דטומאת צרעת הל' ו'.
ו[עריכה]
ומשתרד לנחל וכו'. כבר ידוע מה שכתב הרב כסף משנה להליץ בעד רבינו שפסק כרב המנונא, דמדמסיים נאסרת ופסק בהל' ח' דאם נמצא ההורג קודם עריפתה תצא ותרעה בעדר עיי"ש, וכן כתב הרב באר שבע בסוטה דף מ"א, גם בספר כתב יד קדמון מצאתי כתוב בשם הרב המאירי, וזה לשונו: ושמא תאמר והלא אמרו שאם נמצא ההורג עד שלא נערפה תצא ותרעה בעדר אלמא לא נאסרה משעת הורדה שא"כ היאך פקע איסורא, תדע שבאחרון מכריתות הקשו מזו על זו והעמידוה בתנאים חלוקים, ומי ששנה זו לא שנה זו, והלכך אין פוסקין אלא אחד מהם, ומכל מקום מדרך הסברא נראה לדחות אותה סוגיא ולהעמיד את שתיהם ולומר, שכל שנמצא ההורג פקע איסורא למפרע, ולכן נראה דעת גדולי המחברים שפסקו לשתיהם עכ"ל, והאמת נראה דשניהם נראין הלכה ההיא דתצא ותרעה בעדר סתם מתניתין היא, וההיא דרבי ינאי דנסבין לה חבריא כרב המנונא, וגם מדין ההזמה שכתב רבינו לקמיה מוכח דאין קדושתה מוחלט אלא על תנאי וכו', כדברי (הר"מ) [הכ"מ] ז"ל, ומכל מקום הסמ"ג לא פסק כן עיין עליו.
ח[עריכה]
שנאמר ואתה תבער וכו'. וכן כתב רש"י בפירוש החומש, אמנם שם ובכתובות דף ל"ז [ע"ב] נפקא ליה מקרא דולארץ לא יכופר, וקרא דואתה תבער איצטריך לדרשה דהוקשו כל שופכי דמים וכו', וכבר נרגשו התוס' ז"ל מזה, ותירצו דההיא אתיא כמאן דאמר חנק חמור דלמאן דאמר חנק קל וכו', הלכך לדידיה אייתר ואתה תבער לנערפה העגלה ואח"כ נמצא ההורג וכו', ע"כ. ועיין עוד בספר דינא דחיי ז"ל.
ט[עריכה]
אסור בזריעה ועבודה לעולם. לשון המשנה, ומקומה אסור מלזרוע ומליעבד, דמשמע דקאי על מקום העריפה, ורבינו העתיק הנחל דמשמע שהנחל כולו נאסר, ובמשנה למלך ז"ל ראיתי שהביא משם הירושלמי, מקום גיסתה ותפיסתה הרי אלו אסורים, וכמה היא תפיסתה ארבע אמות, ר' עקיבא אומר, אומר אני שתפיסתה חמשים אמה ע"כ, ואם רבינו נתכוון לזה הירושלמי היה לו לבאר כמה שיעור המקום, הן אמת שפשט הכתוב כדברי רבינו, והורידו זקני העיר ההיא את העגלה אל נחל איתן אשר לא יעבד בו ולא יזרע, דמשמע דאנחל קאי.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |