מעשה רקח/סוכה/ו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעשה רקחTriangleArrow-Left.png סוכה TriangleArrow-Left.png ו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
לחם משנה
כסף משנה
רבנו מנוח
מגדל עוז


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
בני בנימין
ברכת אברהם
חידושי רבנו חיים הלוי
יצחק ירנן
מעשה רקח
מקורי הרמב"ם לרש"ש
קובץ על יד החזקה
קרית ספר
רבי ישעיה ברלין
שער המלך
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ספר מעשה רקח פרק ו מהלכות שופר וסוכה ולולב

א[עריכה]

נשים וכו'. סוכה דף כ"ח. ועיין בדין י"ג.

כבן ה' כבן ו'. פירוש כל חד לפום חורפיה א"נ לפי הבריאות ובפ"ו דעירובין פסק דקטן בן ז' שנים או פחות יצא בעירוב אמו וכן בפכ"א דהל' אישות פסק דאם רצתה המגורשת שיהא בנה אצלה אין מפרישין אותו ממנה עד שיהיה בן ו' שנים גמורות ע"כ. וכתב הרב המגיד דהיינו כדרב אסי דאמר קטן בן ו' שנים יוצא בעירוב אמו וכו' ואמרינן בעירובין דאפילו בן שש בצוותא דאימיה ניחא ליה וכו' ע"כ. וכ"כ רש"י והר"ן ז"ל ס"פ אע"פ ואע"ג דאדחייה לה הך דצוותא דאימיה ניחא ליה מ"מ עיקר הדבר על פי האמת נאמר דטבע הקטנים כן הוא דאף בשנים שא"צ עוד לאמו דהיינו שאין אמו מקנחתו או שאינו קורא אמא אמא מ"מ עדיין חביבותיה גבה ואינו מתפרש מאצלה וא"כ רבינו שפסק בעירובין בן שש היינו נמי מהאי טעמא וגם מ"ש או פחות קאי לענין הדין ולא נחית התם לצריך לאמו כלל כפשט דברי רב אסי ומ"ש בפרקין דהיינו לענין חיוב הקטן מצד עצמו כתב שיעור השנים שאין נקרא עוד צריך לאמו לענין קינוח או קריאת אמא אמא כנזכר בש"ס אלא שפשט דברי הש"ס לא מוכחי הכי וצריך ליישב דרבינו תפס כרב אסי וכסברת ההלכות ותירוץ הש"ס הא דאיתיה לאבוה במתא וכו' אינו אלא לר' ינאי ור' שמעון בן לקיש ולכך רבינו לא הזכירו כן נראה לענ"ד לעצמי הגם דמרן ז"ל לא הבין כן ודבריו צל"ע. ובדפוס אמשטרדם מחקו כבן ה' בדברי רבינו ואפשר דט"ס הוא.

ג[עריכה]

האבל חייב. דף כ"ה ופירש הרא"ש ז"ל דהוה אמינא דפטור משום דדרך האבל דרוצה לישב בדד בצערו ולישב בסוכה הוא צער לו וכו' ועיין להרב מג"א ז"ל.

ה[עריכה]

כיצד היא וכו'. דף מ"ג וכ"א.

ו[עריכה]

כביצה נוסח אחר מביצה. ושיעור כביצה נלמד ממ"ש שם דף כ"ז הא כביצה בעי סוכה לימא תהוי תיובתיה דרב יוסף ואביי וכו' ופי' רש"י ואביי דאמר כדטעים בר בי רב דהיינו כביצה דכביצה אוכל הנאכל בבליעה אחת הוא כדאמרינן בפ"ב דיומא וכו' ע"כ. ופחות או מעט יותר הוא פשוט ג"כ מטעימת בר בי רב גופה דאין דרך לצמצם כ"כ בזה.

ז[עריכה]

אכילה בלילי יו"ט וכו'. דף כ"ז וכתב הרב המגיד בשם התוס' כיון שלילה ראשון חובה אפילו היו יורדים גשמים חייב לאכול שם. והרשב"א ז"ל כתב בתשובה שאינו חייב וכן עיקר ע"כ. וכן היא סברת הסמ"ק ואור זרוע אמנם הרא"ש והטור והר"ן ופסקי מהרמא"י [תרומת הדשן] ז"ל ס"ל דבלילה הראשון חובה אף אם ירדו גשמים ואיכא מאן דס"ל דה"ה גם בלילה שניה עיין להמג"א ודברי רבינו סתומים.

ט[עריכה]

המתפלל וכו'. דף כ"ח.

י[עריכה]

כל אותו הלילה עד שיגמור. בנוסח אחר אין שם כל אותו הלילה והכי מסתברא דהא לא פירש דבאוכל בלילה איירי וגם אין שייך זה אלא בשינת הלילה ודו"ק.

יא[עריכה]

גמר מלאכול. דף מ"ה ועיין להרב לח"מ.

יג[עריכה]

בזמן הזה וכו'. כתב הרב מג"א סימן תרס"ח בשם המרדכי דאין ישנים בסוכה בשמיני עצרת דבשלמא גבי אכילה איכא היכרא דהא אין מברך משא"כ בשינה וכו' ע"כ. ורבינו סתם הדברים ומשמע מדקדוק לשונו דגם בשינה חייב ודו"ק. ומ"ש בס'

רבינו שהוא יו"ט ראשון. נוסח אחר כת"י שהוא יו"ט אחרון והיא היא.

טו[עריכה]

עצי סוכה וכו'. דע דהרא"ש ז"ל פליג על רבינו בזה וס"ל דדוקא עצי סכך אסירי דזה מקרי סוכה אבל עצי דפנות משרא שרו והתוס' בשם ר"ת ז"ל חילקו דכדי הכשר סוכה דהיינו שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח מתסרו מדאורייתא ושארא משום מוקצה מדרבנן א"נ דבעודה קיימת אסורה מדאורייתא ובנפולה או רעועה מדרבנן וקשה לי בגוייהו דבפסקיהם ז"ל פרק המביא מייתו הנך תרתי ויש נפקותא גדולה ביניהם ודו"ק.

טז[עריכה]

וכן אוכלין ומשקין. נוסח אחר כת"י אוכלין וכלים.


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון