מגדל עוז/סוכה/ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ סוכה ו

א

נשים ועבדים עד מספק. פרק הישן תחת המטה (דף כ"ח):

וכן מי שחציו עד לחנכו במצות. ריש ערכין ופרק הישן:

חולים ומשמשיהן פטורין עד ואפילו חש בעיניו. פ' הישן (דף כ"ו):

מצטער פטור מן הסוכה עד וכיוצא בהן. פ' הישן ופ"ק דמס' ע"ז (דף ג'):

האבל חייב בסוכה עד עמוד השחר. פרק הישן (דף כ"ה):

ב

נשים ועבדים עד מספק. פרק הישן תחת המטה (דף כ"ח):

וכן מי שחציו עד לחנכו במצות. ריש ערכין ופרק הישן:

חולים ומשמשיהן פטורין עד ואפילו חש בעיניו. פ' הישן (דף כ"ו):

מצטער פטור מן הסוכה עד וכיוצא בהן. פ' הישן ופ"ק דמס' ע"ז (דף ג'):

האבל חייב בסוכה עד עמוד השחר. פרק הישן (דף כ"ה):

ג

נשים ועבדים עד מספק. פרק הישן תחת המטה (דף כ"ח):

וכן מי שחציו עד לחנכו במצות. ריש ערכין ופרק הישן:

חולים ומשמשיהן פטורין עד ואפילו חש בעיניו. פ' הישן (דף כ"ו):

מצטער פטור מן הסוכה עד וכיוצא בהן. פ' הישן ופ"ק דמס' ע"ז (דף ג'):

האבל חייב בסוכה עד עמוד השחר. פרק הישן (דף כ"ה):

ד

נשים ועבדים עד מספק. פרק הישן תחת המטה (דף כ"ח):

וכן מי שחציו עד לחנכו במצות. ריש ערכין ופרק הישן:

חולים ומשמשיהן פטורין עד ואפילו חש בעיניו. פ' הישן (דף כ"ו):

מצטער פטור מן הסוכה עד וכיוצא בהן. פ' הישן ופ"ק דמס' ע"ז (דף ג'):

האבל חייב בסוכה עד עמוד השחר. פרק הישן (דף כ"ה):

ה

נשים ועבדים עד מספק. פרק הישן תחת המטה (דף כ"ח):

וכן מי שחציו עד לחנכו במצות. ריש ערכין ופרק הישן:

חולים ומשמשיהן פטורין עד ואפילו חש בעיניו. פ' הישן (דף כ"ו):

מצטער פטור מן הסוכה עד וכיוצא בהן. פ' הישן ופ"ק דמס' ע"ז (דף ג'):

האבל חייב בסוכה עד עמוד השחר. פרק הישן (דף כ"ה):

ו

נשים ועבדים עד מספק. פרק הישן תחת המטה (דף כ"ח):

וכן מי שחציו עד לחנכו במצות. ריש ערכין ופרק הישן:

חולים ומשמשיהן פטורין עד ואפילו חש בעיניו. פ' הישן (דף כ"ו):

מצטער פטור מן הסוכה עד וכיוצא בהן. פ' הישן ופ"ק דמס' ע"ז (דף ג'):

האבל חייב בסוכה עד עמוד השחר. פרק הישן (דף כ"ה):

ז

נשים ועבדים עד מספק. פרק הישן תחת המטה (דף כ"ח):

וכן מי שחציו עד לחנכו במצות. ריש ערכין ופרק הישן:

חולים ומשמשיהן פטורין עד ואפילו חש בעיניו. פ' הישן (דף כ"ו):

מצטער פטור מן הסוכה עד וכיוצא בהן. פ' הישן ופ"ק דמס' ע"ז (דף ג'):

האבל חייב בסוכה עד עמוד השחר. פרק הישן (דף כ"ה):

ח

נשים ועבדים עד מספק. פרק הישן תחת המטה (דף כ"ח):

וכן מי שחציו עד לחנכו במצות. ריש ערכין ופרק הישן:

חולים ומשמשיהן פטורין עד ואפילו חש בעיניו. פ' הישן (דף כ"ו):

מצטער פטור מן הסוכה עד וכיוצא בהן. פ' הישן ופ"ק דמס' ע"ז (דף ג'):

האבל חייב בסוכה עד עמוד השחר. פרק הישן (דף כ"ה):

ט

נשים ועבדים עד מספק. פרק הישן תחת המטה (דף כ"ח):

וכן מי שחציו עד לחנכו במצות. ריש ערכין ופרק הישן:

חולים ומשמשיהן פטורין עד ואפילו חש בעיניו. פ' הישן (דף כ"ו):

מצטער פטור מן הסוכה עד וכיוצא בהן. פ' הישן ופ"ק דמס' ע"ז (דף ג'):

האבל חייב בסוכה עד עמוד השחר. פרק הישן (דף כ"ה):

י

נשים ועבדים עד מספק. פרק הישן תחת המטה (דף כ"ח):

וכן מי שחציו עד לחנכו במצות. ריש ערכין ופרק הישן:

חולים ומשמשיהן פטורין עד ואפילו חש בעיניו. פ' הישן (דף כ"ו):

מצטער פטור מן הסוכה עד וכיוצא בהן. פ' הישן ופ"ק דמס' ע"ז (דף ג'):

האבל חייב בסוכה עד עמוד השחר. פרק הישן (דף כ"ה):

יא

גמר מלאכול ביום השביעי עד שמצותה כל היום: כתב הראב"ד ז"ל איני יודע מהו זה וכו' אבל השכל מורה על זה עכ"ל: ואני אומר מענות רבינו ז"ל לימד לשונו לומר איני יודע אבל על דבר אמת וענוה צדק בא לומר ר"מ ז"ל חידוש גדול לפי דעתי כי אע"פ שפסקנו פרק הישן (דף כ"ז) שאין הלכה כר' אליעזר דאמר י"ד סעודות חייב אדם לאכול בסוכה אחת ביום ואחת בלילה דהא איהו גופיה הדר ביה לגבי חכמים שאומרים אין לדבר קצבה והיה עולה על הדעת כי ר"א מחמיר וחכמים מקילין הרי כאן מאחר שאכל ביום השביעי שחרית גמרה מצות הסוכה ומאז והלאה נתבטלה אפילו לר"א ומעתה אם רצה להמשיך עוד סעודה לעצמו כאגריפס המלך לא יצטרך לאכול אותה בסוכה קמ"ל דהלכה כדברי חכמים בין להקל אם לא רצה לאכול חוץ מליל יו"ט הראשון בין להחמיר אם רצה להרבות בסעודותיו ואפילו ביום השביעי לאחר סעודת שחרית תדע דקתני פרק לולב וערבה (דף מ"ח) סוכה שבעה כיצד גמר מלאכול לא יתיר את סוכתו כו' ולא קתני סעד סעודת שחרית אלא גמר מלאכול דמשמע גמר כל היום כדכתיב בסוכות תשבו שבעת ימים. ועוד דבפרק הישן גמרא מתני' דועוד אמר ר"א מי שלא אכל בלילי יו"ט הראשון משלים ביו"ט אחרון פרכינן והא ר"א הוא דאמר י"ד סעודות חייב אדם לאכול בסוכה אחת ביום ואחת בלילה כלומר וא"כ אי אפשר שלא יאכל לילי יו"ט הראשון וכדילפינן לה בגזרה שוה חמשה עשר חמשה עשר מחג המצות דכתיב ביה בערב תאכלו מצות ומפרקינן אמר ר' אמי חזר ר"א והדר פרכינן היאך יכול לומר משלים ובמאי משלים אי בריפתא סעודתא דיומיה קא אכיל כלומר ומודה לחכמים שאמרו אין לדבר קצבה גם להחמיר אלמא פשיטא ליה לתלמודא שאם הרבה סעודות כל שבעה חייב לאכלן בסוכה לדברי הכל ואע"פ שהגיע זמן פריצתה לבטל אותה כשאין לו מקום לפנות דפליגי בה פרק לולב וערבה גמרא מתני' דסוכה שבעה רב חייא בר אשי אמר רב פוחת בה ד' על ד' וריב"ל אמר מדליק בה את הנר ולא פליגי הא לן והא להו כלומר הא לן לבני בבל דיו"ט הוא ואסור לפחות בה ד' משום סתירה מדליק בה את הנר משום היכרא ולבני א"י דחולו של מועד הוא פוחת בה ד' וכן כתבו רבינו יהוסף ב"י הלוי בן מיג"ש ור"י אלפס ז"ל סוף הלכות סוכה שלהם ובזה נתישבו דברי ר"מ ז"ל שכתב כאן לבני א"י. ומ"ש סוף זה הפרק לבני בבל ע"פ ההלכה ולא מפי סברא סתם דבריו בזה החבור כמו שכתבתי כמה פעמים:

יב

כל זמן שיכנס לישב בסוכה מברך קודם שישב אקב"ו לישב בסוכה ובלילי יו"ט הראשון מברך על הסוכה ואח"כ על הזמן ומסדר כל הברכות על הכוס נמצא מקדש מעומד ויברך לישב בסוכה ויושב ואח"כ מברך על הזמן וכזה היה מנהג רבותי ורבני ספרד לקדש מעומד בליל ראשון של חג הסוכות כמו שביארנו: כתב הראב"ד ז"ל לא דייק וכו' עובר למצות היא באמת עכ"ל: ואני אומר דברי הראב"ד ז"ל כמקצת רבותינו בעלי התוס' ז"ל וגם דעת שלישית יש בהם ז"ל כל זמן שנכנס לשינה וטיול מברך כמו לאכילה דעיקר דירה נמי בהכי הוא וכן נהגתי בעצמי ע"פ רבותי ז"ל ואע"פ שאדוני אבי וכל גדולי משפחתי היו נוהגין בקבלת אבותם הספרדים כדברי ר"מ ז"ל ואין לי ראיה בזה להכריע דמסברא אין לי צורך בזה החבור. שוב מצאתי לרבינו האי גאון ז"ל שהשיב כן ואפילו הולך לבקר את חבירו יחיד או רבים מברך על כל ישיבה וישיבה ואפילו מאה פעמים ביום ואפילו לא אכל ולא שתה וכן כתב ר"י ב"י ז"ל בן גיאת:

יג

בזמן הזה שאנו עושין עד לישב בסוכה. פ' לולב וערבה (דף מ"ז):

וכן טומטום וכו' עד מברכין מספק: כתב הראב"ד ז"ל רואה אני מדבריו וכו' טומטום ואנדרוגינוס חייבין לברך עכ"ל: ואני אומר כבר כתבתי זה פרק שלישי הלכות מילה ונוסחת תשובתו ז"ל לחכמי לוני"ל ז"ל על זה ע"ש:

יד

גמר מלאכול עד ולפסלה. פרק לולב וערבה (דף מ"ח):

מי שלא עשה סוכה עד שמצותה כל שבעה. פרק הישן (דף כ"ו):

עצי סוכה עד סוף הפרק. פרק המביא כדי יין (דף ל') ופ"ק דסוכה (דף ט'):

טו

גמר מלאכול עד ולפסלה. פרק לולב וערבה (דף מ"ח):

מי שלא עשה סוכה עד שמצותה כל שבעה. פרק הישן (דף כ"ו):

עצי סוכה עד סוף הפרק. פרק המביא כדי יין (דף ל') ופ"ק דסוכה (דף ט'):

טז

גמר מלאכול עד ולפסלה. פרק לולב וערבה (דף מ"ח):

מי שלא עשה סוכה עד שמצותה כל שבעה. פרק הישן (דף כ"ו):

עצי סוכה עד סוף הפרק. פרק המביא כדי יין (דף ל') ופ"ק דסוכה (דף ט'):

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.