מעשה רקח/מעילה/ה
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אבן האזל
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ה[עריכה]
אין מעילה אלא בתלוש וכו' וכן המקדיש בית בנוי וכו'. עיין מ"ש מרן ז"ל ואיכא למידק וכו' ואית לן למימר דטעמא משום חומרא דע"ז ע"כ בס' צרור החיים ז"ל הקשה משם החכם שלום הסבעוני יצ"ו דבשחיטה לענין נעץ סכין בכותל פ"ב ולענין הכשר זרעים פי"ב דטומאת אוכלין פסק דתלוש ולבסוף חיברו הוי תלוש ותירץ דמרן ז"ל לא כתב כן אלא גבי בית דהוי מחובר גמור משא"כ שם דהפירות תלושין הם עיין עליו. אך מ"ש שם דרבינו הוציא דין זה מהברייתא דהתם דאיתקש מעילה לתרומה ומשו"ה בעינן תלוש ממש לאפוקי בית וכו' עיי"ש האמת אתו אך נעלם מעיני כבודו דפ"ו דערכין הל' ל"ו פסק רבינו בהיפך ממש דהדר בבית של הקדש מעל אף שהוא תלוש ולבסוף חברו וכבר הארכתי שם כנלע"ד:
ו[עריכה]
גידולי הקדש וכו'. עיין מ"ש מרן ז"ל גם פ"ד דפסחים נתבאר שמועלין בגידולי הקדש וכו' ע"כ כוונתו דמ"ש שם דף נ"ו שאנשי יריחו סברי לה כמ"ד אין מעילה בגידולין ורבנן סברי נהי דמעילה ליכא איסורא מיהא איכא ע"כ דכיון דבאמת איכא מ"ד דיש מעילה מנא ליה לתלמודא לומר דרבנן סברי נהי וכו' לימא דרבנן סברי כמ"ד דיש מעילה ומפני שכן נקבעה ההלכה אמטו להכי מיחו בידם אלא ודאי דכוונת התלמוד לומר דרבנן לדבריהם קאמרי לדידן ודאי דיש מעילה לדידכו נמי אודו לן מיהא דאיסורה איכא ובזה תתורץ קושיית התוס' יו"ט והרב מתנות כהונה ז"ל גם מה שהקשה התוס' יו"ט לההיא דתמורה פ"ז דהתם בביצים וחלב וכו' אין כאן קושיא דודאי גבי גידולי מזבח לא שייכי אלא הני והוא הדין לקדשי בדק הבית הרב ברכת הזבח ז"ל ופשוט:
ערבה הגדלה בשדה הקדש וכו'. עמ"ש מרן להשגת הראב"ד ז"ל בספר ברכת הזבח ז"ל כתב דכוונת הראב"ד דמ"ש משדה שהוציאה עשבים וכו' ומרן ז"ל לא ירד לכוונתו עיי"ש. ולענ"ד אין דברי הראב"ד מוכיחים כן דאם איתא תקשי ליה הכי להדיא ולקושית הרב ז"ל י"ל דערבה שאני מעשבים דסתמה אינה אלא למצוה ומצות לאו ליהנות ניתנו וזה נראה מוכרח בדעת רבינו דאל"כ הנה ודאי שהיא ראויה לבהמה:
ז[עריכה]
קן שבראש האילן וכו'. מרן ז"ל תמה על רבינו שסתם וכתב
שאין נהנים בו ע"כ ויש לתמוה על תמיהתו דכפי דברי רבי אבהו אמר ר' יוחנן שהביא הוא עצמו הרי יש ללמוד דאף דאייתי מעלמא לא נהנים ומכל שכן לפי דברי רבי יעקב ורב אשי וכמ"ש התוס' שם דקתני לאיסורה גבי הקדש וכו' וכן מצאתי להרב קרית ספר ז"ל וכבר קדמני התוס' יו"ט ז"ל בזה וס' בתי כהונה ז"ל גם בס' ברכת הזבח תמה על מרן ז"ל מכח דברי התוס' עיי"ש:
ח[עריכה]
המקדיש את היער וכו'. לשון המשנה מעלין בכולו ופי' רש"י בעצים ובענפים ובנבייה וכן פירש הרע"ב ז"ל ורבינו הוסיף קן ועכ"פ צ"ל שבנאו אדם שאם בנאו העוף הרי כתב בסמוך שאין בו מעילה או שנחלק בין היה בו בשעה שהקדישו לנבנה אח"כ אף דבגמרא לא חילקו בזה:
י[עריכה]
אע"פ שהוא עומד להגזז וכו'. משא"כ בענבין דכיון שאין צריכין לקרקע הרי הם כגזוזים וכמ"ש בגמרא ופסקו רבינו פ"ה דטוען ונטען עיי"ש:
יא[עריכה]
הזורע פירות וכו'. מפרש בירושלמי בין שזרעו כלה בין שאין זרעו כלה משא"כ במעשר שני ולכך סתם רבינו אף שלשון הירושלמי שם מגומגם:
יד[עריכה]
מתנות כהונה שבלו וכו'. טעות סופר מבואר הוא וצ"ל כתנות כהונה וכן הוא לשון הברייתא בקדושין דף נ"ד וכו' וכן הוא בדפוס מגדל עוז ומרן ז"ל העתיק בגדי כהונה והיא היא ודע שהמל"מ ז"ל הקשה דאנן קי"ל אין לך דבר שנעשה מצותו ומועלין בו וכדאיתא בפרק כל שעה דף כ"ו ובכמה דוכתי והאריך בדבר והניחו בצ"ע עיי"ש. ולענ"ד לא היה צריך לזה דהרי בגדי כהונה בכל שהוא הם נפסלים כמ"ש רבינו פ"ח דכלי המקדש הל' ה' דאם נעשו צואין אין מלבנין אותן ואין מכבסין אותן וכן אם בלו וכו' הרי שאף שעדיין הם ראוין ללבוש משום כבוד גבוה בה' הם פסולין דלפי חשיבותן כך הוא פיסולן וכיון שכן לא נקרא זה נעשית מצותן דהרי עדיין ראוין וכן מצאתי לאחד קדוש מדבר בשיטה מקובצת לקידושין שנדפס מחדש עיי"ש ושם הקשה ג"כ דהא תנן (פרק החליל) מבלאי מכנסי כהנים ומהמייניהם היו מפקיעין וכו' ובהם היו מדליקין ותירץ דשמחת בית השואבה שאני דענין הקדש הוא שהיה במקדש ולשמחת ניסוך המים ע"כ.
גם מה שנסתפק המל"מ ז"ל בכלי שרת שניקבו או נשברו אם יהיה בהם דין מעילה וכו' לפי מ"ש התוס' בע"ז דף ל"ד ד"ה שאינו יוצא וכו' דחזרת כבשונות הו"ל בכלי אחר דפנים חדשות באו לכאן היה נראה דכ"ש כלי מתכות דצריך התכה אמנם האמת יורה דרכו דכיון שרבינו כתב פ"א דכלי המקדש דאין קדושתן מסתלקת מהן לעולם מעתה הדבר פשוט שמועלין בהם:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |