קרית ספר/מעילה/ה

קרית ספר ‏ מעילה ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אחד המקדיש לבדק הבית דבר הראוי לבדק הבית או דבר שאינו ראוי אלא למזבח או המקדיש למזבח דבר הראוי לה או דבר שאין ראוי אלא לבדק הבית או המקדיש לזה או לזה דבר שאין ראוי לא לזה ולא לזה כגון תרנגולים וחומץ וציר או קרקע פרק וולד חטאת משנה כל הראוי למזבח ולא לבדק הבית לבדק הבית ולא למזבח לא לזה ולא לזה וכו' מועלין בה דדבר שאינו ראוי אקדשיה לדמיו ואפילו בקדשי מזבח כיון דידע דאינו ראוי למזבח לא קדשיה קדושת הגוף אלא קדושת דמים למזבח.

ב

כל קדשי בדק הבית עם דברים שמועלין בהם מקדשי מזבח מצטרפין זה עם זה למעילה פ"ד דמעילה משנה קדשי מזבח וקדשי בדק הבית מצטרפין זה עם זה למעילה דכולם שם חד דהקדש הם.

ג

אכל והאכיל את חברו או נהנה ומהנה את חברו פ' הנהנה משנה אכילתו ואכילת חברו מצטרפין זה עם זה אפילו לזמן מרובה ותניא בת"כ ומייתי לה פרק הנהנה אכל היום ואכל למחר ואפילו לזמן מרובה בהעלם א' מנין ת"ל תמעול מעל מכל מקום אכילתו ואכילת חברו הנייתו והניית חברו ואפילו מכאן עד ג' שנים מנין ת"ל תמעול מעל ריבה מכל מקום ואכילת חברו והניית חברו היינו שהוא מקנהו מצטרף לחייב הוא מעילה.

ה

אין מעילה אלא בתלוש מן הקרקע אבל נהנה מקרקע עצמה או במחובר לה לא מעל שם פר' הנהנה ת"ר נפש וכו' יכול במחובר לקרקע תלמוד לומר וחטאה נאמר חטא בתרומה ונאמר חטא במעילה מה חטא האמור בתרומה בתלוש מן הקרקע דאינה נוהגת אלא בתלוש דכתיב ראשית דגנך היינו דאידגן אף חטא האמור במעילה הוא בתלוש מן הקרקע ואם נטל מאבקה ונהנה ופגם בה מעל דהא הוי תלוש וכן דש בשדה הקדש שנהנה מאבקה ופגם וחרש להעלות אבק לעשב שנתן בה פרק וולד חטאת חרש קלעילין שהוא מין קטניות בשדה הקד' מעל אמר רבינא ש"מ אבקה מעל לה וה"ל תלוש. הדר במערת הקדש או בצל אילן או שובך של הקדש אף על פי שנהנה לא מעל וכן המקדיש בית בנוי הדר בו לא מעל דאין מועלין בקרקע כדילפינן.

ו

גידולי הקדש מועלין בהם כיצד שדה שהקדישה והוציאה פירות וכן אילן משנה פ' וולד חטאת כר' יוסי דפליג את"ק וקאמר דמועלין בהם ובגדוליהם מפני שהם גידולי הקדש ונרא' דנקטי' כר' יוסי משום דסתם לן תנא כותיה בתמורה פרק יש בקדשי דתנן התם הקדש בדק הבית חל על הכל ומועלין בגידוליהם והיינו כשתלשן דבמחובר אין מועלין כדילפינן חטא מתרומה אבל כשתלשן מועלין דומיא דתרומ' דאינה נוהגת אלא בתלוש מן הקרקע ובגמרא נמי גבי קן שבראש האילן אוקי ר' יוחנן דאייתי מעלמא כמ"ד מועלין בגדולין כדאיתא התם פרק וולד אבל הקדיש בור ריקן ונתמלא אח"כ אשפה ונתמלאת זבל שובך ונתמלא יונין הואיל ואינם גידולי הקדש אין מועלין בהם שם במשנה סתמא דר' יוסי לא פליג אלא אשדה ואילן אבל בבור ואשפה ושובך דלאו גידוליהן נינהו לא פליג וכן הזבל והפרש שבחצר הקדש שם במעילה בריתא הזבל והפרש שבחצר אין נהנין ולא מועלין והרב פי' בחצר הקדש ל"ש אי אתי פרש מקדשים אי לא אבל המפרשים ז"ל פירשו הפרש והזבל שבחצר שיצאו מן הקדשים וטעמא דאין מועלין דפרש מעלמא אתי לה לבהמה מחמת מאכל של חולין ואזיל מגופא ואתי אחרינא כשתחזור ותאכל ולהכי לאו כגופא דמי ולאו היינו כדם קדשים כדאיתא התם אלא דמדרבנן אין נהנין ויפלו דמיהן ללשכה כדאמר ר' אלעזר התם כל מקום שאמרו חכמים קדוש ואינו קדוש יפלו דמיו ללשכה. מעין היוצא מתוך שדה הקדש אין מועלין במים היוצאים בתוך השדה שם במשנה וטעמא משום דמתוך שדה של חולין הוא נובע אלא שיוצא ומושך בתוך שדה הקדש ומשום הכי מדרבנן אין נהנין אלא אם כן יצאו חוץ לשדה כדתנן התם. ערבה הגדילה בשדה הקדש שם במשנה ערבה אין נהנין ואין מועלין ופי' המפרשים ז"ל ערבה שהיו סודרים ומקיפין המזבח שלא קדשה והרב ז"ל פי' על הגדילה בשדה הקדש ואף על גב דמועלין בגידולי הקדש כדאמר' לעיל אפ"ה אין מועלין בה הואיל ואינה נמכרת ואינה ראויה לשום דבר כמו שפי' בפי' המשנה. אילן של הדיוט הסמוך לשדה הקדש שם במשנה שרשי אילן הדיוט באין בשל הקדש ושל הקדש באין בשל הדיוט לא נהנין ולא מועלין דאילן של הדיוט בשלו קאי ושל הקדש נמי הואיל ועיקרו קאי בשל הדיוט אין מועלין ובפ' לא יחפור אקשיא רישא לסיפא דמרישא משמע דאזלינן בתר אילן ומסיפא משמע דלא אזלינן בתר אילן דאי אזלינן בתריה אמאי אין מועלין וקאמר רבינא ל"ק כאן בתוך שש עשרה אמה דבתר אילן אזלינן דיניקתן מן האילן אבל חוץ משש עשרה אמה יניקתן מן הקרקע ולהכי מועלין בהם הואיל ועומדים בקרקע הקדש רחוק י"ו אמה מאילן הדיוט וסיפא מיירי חוץ משש עשרה אמה ולהכי אין מועלין בהם דאינם יונקים מאילן הקדש אלא מקרקע של הדיוט שעומדים בה אבל לא נתפשטו אלא תוך י"ו אמה לאילן הקדש אפילו עומדים בקרקע הדיוט מועלין בהם דיונקים מאילן הקדש. קן שבראש האילן של הקדש שם במשנה לא נהנין ולא מועלין ואוקי ר' יוחנן בגמרא דאייתי עוף עצים מעלמא ועשה קן ולהכי אין מועלין ומשום דהוו על אילן הקדש אין נהנין מדרבנן וא"ל ר' יעקב לר' ירמיה אפרוחים כאן וכאן מותרים בין בקן של הקדש בין בקן שבאשירה שאינה צריכים לאילן ופורחין למקום שרוצים בצים כאן וכאן אסור ואמר רב אשי אם אפרוחים צריכין לאמם שלא גדלה נוצתן ואינם פורחין כביצים דמו ואסירי. הקדיש את היער שם במשנה המקדיש את החורש מועלין בכולו דכל מה שהיה בו הקדיש.

ט

גזברים ששפו עצי הקדש מועלים בעצים עצמם הנהנה מהם ולא בשפוי ולא בנבייה שם במשנה וטעמא דגזברים לא קנו והקדישו אלא דבר הצריך לבנין ולא השיפוי ונבייה. המקדיש עבדו אין מועלין בשערו דהוי מחובר לו ומשביח. הזורע פירות הקדש פודה אותן בשעת זרען והגדולין חולין ואין מועלין בהם פ"ט דתרומות גידולי הקדש ומעשר שני חולין ופודה אותן בזמן זרען אפילו בדבר שאין זרעו כלה דאין להקדש אלא מקומו ושעתו ואפילו לא פדה הגידולין חולין ולהכי חייב בחלה.

יב

שמרים של הקדש עד שלישי אסור להנות בו מדרבנן מרביעי ואילך מותר בקדשי בדק הבית ולא בקדשי מזבח דקדשי קדוש' הגוף ואסורים שמרים בו משום מעט יין שנתערב בו ומדאוריתא כולהו חשיבי מים בעלמא פ' המוכר פירות מייתי לה להא בריתא דמתניתין פ"ט דתרומות כרבנן דר"מ דאמרי רביעי מותר ורמינהו של הקדש לעולם אסור ל"ק כאן בקדושת הגוף כאן בקדושת דמים.

יג

המקדיש תרנגולת למזבח מועלין בה ובביצתה חמורה מועלין בה ובחלבה מעילה פרק וולד חטאת משנה בקדשי בדק הבית הקדיש תרנגולת מועלין בה וכו' ובגמרא אסיק רב פפא הקדיש קדושת דמים לגבי מזבח נעשה כמי שהקדישו לבדק הבית ולהכי מועלין בהם הקדיש תורים לבדק הבית מועלין בהם ובבצתם דאם הקדישן קדושת הגוף לגבי מזבח ליקרב לא היה דעתו להקדיש דבר שאין ראוי למזבח כביצים ולא היה מועיל בהם.

יד

כתנות כהונה שבלו מועלים בהם כשאר קדשים בריתא ומייתי לה פרק האיש מקדש ובלו דוקא משום דכיון דאין ראוין לעבודה הרי הן כשאר הקדש ולא ניתנו ליהנות בהם אבל חדשים הואיל וניתנו ליהנות בהם אין מועלין בהם שלא ניתנה תורה למלאכי השרת שיהו כהנים זריזים כמלאכים להפשיטן בגמר עבודה ולא ישהום עליהם אחר עבודה כהרף עין.

טו

קדשי גוים אם לבדק הבית הקדישום מועלים בהם ואם קדשי מזבח הם אין בהם מעילה מן התורה בריתא ריש תמורה קדשי גוים לא נהנין ולא מועלין וכו' בד"א בקדשי מזבח אבל בקדשי בדק הבית מודה ר"ש שמועלין בהם ובזבחים ס"פ ב"ש מפרש טעמא בגמרא מעילה חטא חטא מתרומה כתיב במעילה וחטאה בשגגה וכתיב בתרומה ולא ישאו עליו חטא וכתיב בתרומה בני ישראל ולא בני גוים וכי גמרינן חטא חטא מתרומה למעוטי גוים קדשי מזבח הוא דגמרינן דקדיש גופייהו כתרומה שאינו נפדה אבל קדושת דמים לא.

טז

קול ומראה וריח של הקדש לא נהנין ולא מועלין פרק קמא דכריתות מימרא דרבי יהושע ב"ל משום בר קפרא קול הכנורות ונבלים של כלי שרת ומראה הנהנה ממראית יפיו של היכל וריח הקטרת ובבריתא תניא והמריח בה פטור מכרת אלא שמעל ומשני ריח דקאמר דאין בו מעילה לאחר שעלתה תמרתו שנעשה מצותו וכי קאמר מעל קודם לכן כשתעלה תמרתה בכך היא הנאתה בשעת הקטרה:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.