מעשה רקח/כלים/יד
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אור שמח
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
כל המציל בצמיד פתיל וכו'. ומשפטי הצמיד פתיל נתבארו בדברי רבינו פכ"א דטומאת מת:
ב[עריכה]
נטמא התנור. בדפוס מגדל עוז מוסיף וכן כל כיוצא בזה:
ו[עריכה]
ספוג שבלע וכו'. הראב"ד כתב על דברי רבינו שיש כאן שיבוש וכו' ולא זכיתי להבין השגתו שהרי דינו של רבינו אמת על פי המשנה ואם מפני שלא הזכיר דין התוספתא לא מפני זה יקרא שיבוש:
חרסים שנשתמשו וכו' שסוף משקה לצאת. קשה דרבינו פסק פ"ט דטומאת אוכלין הל' ו' עצים שנבלעו בהם משקין טמאין והסיקן התנור טהור שהרי בטלו בעצים וכו' ע"כ ואיך פסק כאן שאם הוסק התנור נטמא ואם נאמר דשאני עצים שסופן לידלק ולישרף משא"כ החרסים א"כ למה נתן טעם רבינו מפני שבטלו בעצים דמשמע מצד שהם בלועים ואולי י"ל דכוונתו שע"י הסיקן נתבטלו מעצמן:
ט[עריכה]
הרי הן טהורים. וטעות סופר הוא וצ"ל הרי הם טמאים:
י[עריכה]
ושאר כל הכלים וכו'. הלשון מגומגם דההיכא קאי ואולי דכוונתו לשאר כלי חרס וכיוצא:
יד[עריכה]
לפיכך חבית שהיתה מלאה משקין טהורים. נראה פשוט דנקט משקין לרבותא דהוא הדין לאוכלין וקמ"ל דאפילו משקין דחמירי דיש לגזור בהם אטו משקה זב וזבה אפ"ה בהא לא גזור:
אפי' המשקה שבשולי החבית טהור. הקשה הרא"ש ז"ל דלא ידע אמאי נקטו במתני' שבשולי החבית ע"כ. ולענ"ד נראה דמילתא פסיקתא נקט דאילו מה שבצדדים אפשר שלא יהא מכוון כנגד האויר. וראיתי להתוס' יו"ט ז"ל שתפס על הרע"ב ז"ל שפי' בטופח על מנת להטפיח דמי הכריחו לפרש כן עיי"ש ולענ"ד הדבר מבואר דכוונתו שאין לדייק דדוקא טופח אבל אם יהיה ע"מ להטפיח ישתנה הדין דזה אינו דכיון דמכח אויר דאויר אתינן עלה עכ"פ הוא טהור וקל להבין:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |