ציוני מהר"ן/כלים/יד
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אור שמח |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ט[עריכה]
וכמה יהיה בנקב אם היה בכלי שטף במוציא זיתים ואם היה בכלי חרס העשוי לאוכלין שיעורו כזיתים והעשוי למשקין שיעורו בכונס משקה. ובהשגות א"א זה ההפרש לא נמצא בשום מקום לענין צמיד פתיל כו'. וכתב ע"ז הכ"מ ודעת רבינו שכל נקב שמוציאו מתורת כלי הרי הוא כשבר כלי ואינו מציל בצמיד פתיל ע"כ, אולם גם הוא לא הראה שום מקור לדברי רבינו הללו. ובאמת כל דברי רבינו בהלכה זו מבוארים בתו"כ שמיני פרשתא ז' ברייתא ז' אל תוכו כשיפול לתוכו טמא ולא כשיפול לתוך תוכו כיצד כו' עד ברייתא ט' יכול אע"פ שניקבה ת"ל כל אשר בתוכו יטמא וכמה הוא שיעורו של נקב בכלי חרס בכונס משקה ובכלי שטף במוציא זיתים ע"כ ומבוארים דברי רבינו. ספר מי נפתוח:
יב[עריכה]
החמת והכפישה כו'. הכ"מ השמיט לציין מקורו והוא תוספתא בפ"ו דכלים מס' ב"ק החמת והכפושה שנפחתו במוציא רימונין אע"פ שבטלו מתורת הכלים מצילין באהל השרץ. ומש"כ רבינו והוא שיהיה הפחת למעלה כו' נלמד מדין כוורת פחותה שהביא רבינו בהי"א דאינה מצלת וה"ה הכא כשהפחת למטה:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |