מעשה רקח/כלים/טו
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
אין כלי חרס וכו'. משנה פ"ד דכלים ורפ"ה וטעם התנור דלא סגי ליה בצירוף הכבשן אלא בעינן שיסיקנו כדי לאפות בו סופגנים מפני שלא תתכשר מלאכתו עד שיעשה לו הטפילה בסיד סביבו כנהוג ואז יאפו בתוכו משא"כ שאר כלים ונראה שזו היא כוונת התוס' בע"ז דף ל"ד שקדרות שאין דרכם בהיסק כי מחזיר להו בכבשן שייך לומר אלו אחרים הם אבל תנור וכירים שאיסורן בא ע"י היסק אין יוצא בהחזרת אותן לכבשן ולא נקרא כלי אחר ע"כ וכן כתבתי בשיטתי עיי"ש. אך עכשיו ראיתי דבריהם ז"ל פרק כל שעה דף ל' סוף ד"ה התורה העידה וכו' שכתבו בשם רשב"א דקדרה שאין דרכה להסיק כשמחזירין אותה לכבשונות אז פנים חדשות באו לכאן אבל תנור כל שעה ושעה מסיקו מבפנים ולאו כפנים חדשות דמו וצריך שבירה ע"כ ועפ"ז יפורשו דבריהם בע"ז:
ה[עריכה]
תנור שחצצו וכו'. קשה דרבינו פסק לעיל פי"ד הל' ז' דכלי חרס שחלקו במחיצה ונטמא אחד מהחלקים נטמא כולו לפיכך תנור שחצצו וכו' ומשמעות לשונו שם דבכל הטומאות קאמר עיי"ש א"כ הכא שחצצו למה הוא טהור וי"ל דהכא שאני שבשעה שחצצו עדיין לא נגמרה מלאכתו לקבל טומאה כמ"ש אח"ז במה דברים אמורים בזמן שחצצו ואח"כ הסיקו וכו'. ועוד י"ל דרבינו דקדק למעלה דדוקא שחצצו בנסרין או ביריעות והכא בחצצו בטיט וכיוצא דרך בנין גמור:
ז[עריכה]
תנור של מתכת וכו' עד מירחה בטיט וכו'. יש לדקדק בדין זה ממ"ש לעיל פי"ד הל' י' דמשמע התם דבכל דבר שסתם הכלי הויא סתימא עיי"ש:
ח[עריכה]
תנור שאינו מחובר וכו'. שבת דף קכ"ה ומוכח התם דלרבנן דר' יהודה בין בהיסק ראשון בין בהיסק שני מריבויא דטמאים הם ורבינו לא חש לבאר מפני שסתם וגם הביא הדרשא דטמאים הם:
יב[עריכה]
שעשאן כירה. בדפוס מגדל עוז מוסיף ביניהם:
טו[עריכה]
עליה ועל הכותל וכו'. בתורת כהנים הביאו הר"ש והרא"ש ז"ל מפיק לה מיותץ מי שיש בו נתיצה יש בו טומאה אין לו נתיצה אין לו טומאה עיי"ש אכן קצת קשה דלעיל הל' ח' פסק רבינו דתנור שאינו מחובר בארץ ה"ז טמא ואמאי הא אין שייך בו נתיצה אלא שבירה וכמ"ש בשבת דף קכ"ה לר' יהודה וצ"ל דקים להו דריבויא דטמאים הם להכי דוקא אתא ודו"ק:
יז[עריכה]
נטמאו שתי החיצונות. בדפוס מגדל עוז כתוב שתי הכירות. ומ"ש רבינו
כדי לבשל עליה הביצה דקדק בתוס' יו"ט [בקלה שבבצים] דלכך כתב הביצה בה"א הידיעה שהיא הביצה הבינונית שבבצים עיי"ש וא"צ לזה דא"כ כי תאני ביצה סתמא נימא שאינה בינונית וזה אינו שכל מקום ששיערו חז"ל ביצה או גרוגרת וכו' לעולם שיעורן בבינונית וק"ל:
יט[עריכה]
לפיכך אם היה מחובר בארץ טהור. אף שהתנור טמא אפילו שהוא מחובר בארץ דשייך ביה נתיצה כבר כתבו התוס' בפסחים דף ל' דגזירת הכתוב היא גבי תנור וכירים עיי"ש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |