מעשה רקח/טומאת צרעת/ז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעשה רקחTriangleArrow-Left.png טומאת צרעת TriangleArrow-Left.png ז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
מעשה רקח
ציוני מהר"ן
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ספר מעשה רקח פרק ז מהלכות טומאת צרעת

ב[עריכה]

הקצירו שתיהם או אחת מהם. בדפוס מגדל עוז נמחקו אלו התיבות וכבר מרן ז"ל הגיהו. ומ"ש בספרי רבינו

או שחלקו בדפוס מג"ע או שחלקן:

ד[עריכה]

אף ראשי איברים וכו' שבתוך הבהרת. כבר נתבאר שכל מקום ששנינו בהרת יש בכללה שאת וספחת שהם ד' מראות שהזכיר רבינו רפ"א ושיעור עדשה כדי צמיחת ד' שערות כמ"ש רבינו ריש פרק ג':

ה[עריכה]

כל טמא וכו' אפילו מאה פעמים. הכי דרשינן לה בתורת כהנים מיתורא דקרא ישוב כי ישוב או כי ישוב וכ"כ הר"ש ז"ל והמבי"ט ז"ל כתב מיתורא דאו דהו"ל לומר כי ישוב וכו':

ו[עריכה]

כל הראוי וכו'. דברי רבינו קשים מצד לשון המשנה וכבר עמד עליהם מרן ז"ל וכתב שכך היתה גירסתו. ומ"ש רבינו

אפילו היה אחת בשפתו העליונה וכו' נראה דבראש שפתו העליונה והתחתונה קאמר (וכמ"ש בריש פי"ב דפרה אדומה לענין הזאה) דנמצא כשסוגר פיו נראין מחוברין דאי באודם השפתים הרי כבר כתב ברפ"ו דאודם השפתים נידון כבית הסתרים:

ז[עריכה]

יש מראה נגעו לכהן ונשכר מפני שהקדים להראותו ולא נתאחר וכו'. פשט הלשון משמע דבא להשמיענו על הזריזות שיש לו להקדים ולא להתאחר וזה אינו חדא דיש מראה ומפסיד יוכיח ועוד דמהיכן ידע חידוש שיוולד לו עד שתועיל לו הזריזות גם התוס' יו"ט ז"ל נתקשה בלשון זה אף שדבריו באו בקיצור עיין עליו:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון