מעשה רקח/טומאת צרעת/ו
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
והקמטין שבבטן. במתני' פ"ו תני קמטין סתמא ולא ידעתי מי הכריחו לרבינו לפרט והמבי"ט ז"ל בקרית ספר העתיק קמטים סתם שוב מצאתי להסמ"ג ז"ל שכתב דיש ספרים דגרסי במתני' הקמטין שבבטן ע"כ וצ"ל שזו היתה גירסת רבינו.
ועמ"ש רבינו
וכף הרגל ראיתי להמל"מ ז"ל שהקשה על רש"י ז"ל בערכין דף י"ח שכתב דבין אצבע לאצבע דרגל אינו מעכב את ההופך כולו לבן ע"כ דזה אינו דלא ממעטינן מרגלו ולא רגלו בכלל אלא דוקא כף הרגל ובפירוש אמרינן בתורת כהנים את כל בשרו להביא את בין אצבעות ידים ורגלים וכן במתני' פ"ו לא תנן אלא כף הרגל וזה פשוט עכ"ל וקושיא זו קיימא ג"כ על התוס' ז"ל לשם שגם הם פירשו דלכל מראה עיני הכהן דאינו יכול לראות בראש מפני השער וברגל בין אצבע לאצבע עיי"ש וראיתי להרב קרבן אהרן ז"ל שם שהקשה על המדרש שדרשו את כל בשרו להביא את בין האצבעות ידים ורגלים דלעיל מינה דרשו בהיפך מראשו להוציא תוך ראשו עד רגליו להוציא תוך רגליו וכ"ש כפי הטעם שאמרו בערכין ואיבעית אימא לכל מראה עיני הכהן ופירש"י דברגלים אינו יכול לראות בין אצבע לאצבע ע"כ לכן נ"ל לפרש דמה שמיעט למעלה אינו אלא תוך הרגלים שהם כפות הרגלים וכו' עיי"ש והרואה יראה שהרב ז"ל לא נחית להקשות על פירוש רש"י שהרי לא תירץ כלום עליו אלא שבא לתרץ המדרשים אמנם לפירש"י והתוס' ז"ל עמהם נוכל לומר או דמדרשים חלוקים הם או דתיבת ורגלים שסיימו במדרש לא קאי אבין האצבעות דלא קאי אלא אידים דסמיך ורגלים דקאמר קאי אגוף האצבעות לא אבין ואין זה פלא כיון דלשון המדרש תוך רגליו ולשון תוך מוכח אנפשיה דאבין הרגל קאמר שהם בין האצבעות ועוד דכיון דקפיד קרא אלכל מראה עיני הכהן הא ודאי דבין האצבעות הרגלים לא שליט עינא והם דברי הש"ס בערכין וכן נראה קצת מלשון רבינו שכתב
וכל אלו אינו עור גלוי וכו' וטעם זה מורה דבין אצבעות הרגלים נפיק במכל שכן מכפות הרגלים כמבואר:
ואודם השפתים וכו'. כתב מרן ז"ל תוספתא פ"ב והקשה מהר"י קורקוס ז"ל דהא גבי הזאה וגבי טבילה חשבינן ליה כגלוי ואפשר דשאני הכא דקפדינן טובא אראיה וכו' ורבינו פי"ב דפרה אדומה הל' א' כתב דאם הזה על ראש שפתו עלתה לו הזאה ואפשר דכוונתו חוץ לאודם שהוא הראש המתחיל לצד מעלה ומטה וגם שם כתב דבלשון אינו כלום דאע"פ שהלשון באיברים שבגלוי לענין טומאה אינו כן לענין הזאה עיי"ש ומ"מ דברי מהר"י קורקוס ז"ל נכונים:
ה[עריכה]
כל ספק נגעים וכו'. עיין מ"ש בזה בס"ד בפ"ב הל' ט':
ז[עריכה]
ועד שלא הסגירו וכו'. דאם כבר הסגירו שוב אינו מחליטו דאין מחליטין בתוך ימי הסגר וכ"כ המבי"ט ז"ל עיי"ש כמ"ש רבינו פ"ט הל' י':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |