מעשה רקח/טומאת צרעת/ח
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
נגעי הראש והזקן וכו'. כתב מרן ז"ל דקרחת וגבחת ונתק אחד הוא אלא כשיש בהרת נידון כדין הנזכר שם וכשאין בהרת נידון בשער צהוב דק ופשיון ע"כ והמדקדק לשון רבינו יראה כמה שינויים אחרים יש בין נתק לקרחת וגבחת אחת בקרחת וגבחת לא תקרא אלא בכל הראש כמ"ש רבינו פ"ה הל' ח' מי שנשר כל שער וכו' הואיל ואבד כל שער ראשו וכו' ע"כ וגבי נתק לא הוצרך כל השער כמבואר בדבריו כאן ועוד שינוי אחר דבקרחת וגבחת בין ע"י חולי בין שאכל דברים המשירים את השער או סך דברים שהשירו את השער נקרא קרחת וגבי נתק כתב שיפול השער שבהן מעיקרו דמשמע מעצמו ולא ע"י סיבה ולפ"ז מ"ש בסוף אלו ההלכות דהצרעת הוא שם שותפות וכו' ונפילת קצת שער הראש או הזקן קרוי צרעת ע"כ להכריח לא קאי אלא הנתק שהוא הדין שכתב כאן דאי אקרחת ואגבחת דפ"ה שם ביאר דבעינן כל השער ולא סגי במקצתו גם התוס' יו"ט ז"ל לא נראו לו דברי מרן ז"ל סוף פ"י דנגעים עיי"ש שהאריך:
ב[עריכה]
אם היו בו שתי שערות צהובות דקות ולא יותר. לא ידעתי למה אם יהיו שלשה שערות צהובין ישתנה הדין ובתורת כהנים דרשו ושער מיעוט שער שתי שערות ע"כ ומשמעות לשון זה דלמעלה אין שיעור ואי משום הפשיון נראה ברור שכשנפסה לשתי שערות לבד יטמא שוב מצאתי להרא"ם ז"ל שכתב על התו"כ דמיעוט רבים שנים דאם היו שתי שערות או יותר וכו' טמא והמבי"ט ז"ל העתיק בדברי רבינו וכעת צ"ע ועיין עוד לקמן הל' י':
ג[עריכה]
כיצד מגלחין וכו' ואפילו היה נזיר וכו'. כתב מרן ז"ל דבתורת כהנים דרשי לה מוהתגלח וכו' ע"כ נראה דהכוונה מפני שאין כאן מצות עשה כדי שנאמר אתי עשה ודחי לא תעשה דהא לא מנה רבינו בספר המצוות עשין קי"א למ"ע אלא תגלחת אחרונה אבל זו אינה אלא הכנה לראות אם יפשה ולכך אצטריך קרא לשידחה ועיין לרבינו פ"ז דהלכות נזירות והמל"מ ז"ל עמד על דברי הראב"ד ז"ל שלשם והניחו בצ"ע ונראה לענ"ד פשוט כאמור וכ"כ הוא ז"ל:
ז[עריכה]
אחת ארוכה ואחת קצרה וכו'. נראה דהיינו מפני שתחילת צמיחתן היה כן אבל אם מתחילתן היו ארוכין ושוב נקצרה אחת מהם מצילות דומיא דשער שחור דפ"ז עיי"ש:
י[עריכה]
והוא שתהיה הפרצה כדי צמיחת שתי שערות או יתר. כאן כתב שתי שערות או יתר ולעיל הל' ב' כתב שתי שערות צהובין דקין ולא יותר לא ידעתי למה וכבר כתבתי הנראה לענ"ד שם:
יד[עריכה]
מותח את החוט מאוזן לאוזן וכו'. נראה דמתיחת החוט יהיה בסוף שערות הראש שלפניו מאוזן לאוזן דהא כל השערות של הראש בכלל הראש הם והוא צריך (למדוק) [למדוד] מה שחוץ לראש דהיינו תחילת הזקן וק"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |