מעשה רקח/גזלה ואבדה/י
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מגיד משנה מפרשי הרמב"ם אבן האזל
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ב[עריכה]
במה דברים אמורים בשהודו הבעלים וכו'. כבר ידוע מה שהשיג הראב"ד ז"ל, וכבר הרב המגיד ז"ל יישב השמועה לדעת רבינו, וכן פסק הרב בית יוסף חו"מ סי' רל"ו, אמנם נחלקו הפוסקים זלה"ה הביאם הכנסת הגדולה ז"ל שם, אם דין זה נוהג גם במטלטלים דומיא דקרקעות או לאו, דהמרדכי סבירא ליה דווקא בקרקעות, ומהר"ם גאלנטי סי' ס"ג תופס במושלם דהוא הדין מטלטלין, גם כתב בפשיטות דחזקה בגוי קונה, ודבר זה מחלוקת בין רבינו ושאר מפרשים, כמו שכתב הרב בית יוסף חו"מ [סי' קצ"ד] דלרבינו אין הגוי קונה בחזקה, ושאר מפרשים סבירא להו דקונה.
ג[עריכה]
אם יש ביד הבעלים וכו' הן קודמין וכו'. עיין מה שכתב הרב המגיד ז"ל שם, ומשמע דיד הבעלים על העליונה רצו קרקע או מעות וכן הוא בהלכות ע"כ, מדכתב ומשמע וכו', וכן הוא בהלכות, משמעותו שאינו מפורש בגמרא, וקשה טובא דברייתא דהניזקין דף נ"ח [ע"ב], קתני לה הכי להדיא, והכנסת הגדולה חו"מ סי' רל"ו נתקשה בזה על דברי רבינו שלא ביאר דיד הבעלים על העליונה, ועל הרב המגיד ז"ל מדהביאו בהלכות להדיא, היה צריך גם רבינו להביאו, ונדחק לומר שרבינו והרב המגיד ז"ל לא היו גרסי לה בברייתא, והרי"ף שכתבה אינו אלא מסברא דנפשיה, ודכוונת הרב המגיד ז"ל להקשות על רבינו עיין שם, ולענ"ד יותר נראה לומר דכוונת הרב המגיד ז"ל לומר, דמשמעות דברי רבינו הכי הוא, דהא מדסתם דהם קודמין לכל אדם, הרי מבואר דידם על העליונה, וגם מדסיים ז"ל, ואם לא נתן הרי רביע הקרקע כגזל בידו, משמעותו דכל עוד שלא פייס הלוקח את הבעלים הרי הגזילה עדיין לא יצאה מתחת ידו, ולמה הוסיף ז"ל וכן הוא בהלכות, [אלא] כלומר דין פשוט הוא זה, ועל כן רבינו סבירא ליה הכי, אכן היה מקום להסתפק באם יש ביד הבעלים לקחתה ולא רצו מחמת פחד האנס, מי אמרינן כיון דלא רצו אחולי אחילי, ותהיה יד הלוקח על העליונה, או דילמא כיון דמה שלא לקחוה אינו אלא מחמת המציק, לא מפני זה גרע כח, והכי מסתבר שכן נראה מלשון הברייתא, וכמו שכתב הרב שם.
ה[עריכה]
אמר לו בעל השדה וכו'. חלוקה זו לא הוזכרה להדיא בגמרא, ואפשר דנראה לו, בההוא עובדא דאתי לקמיה דרב דאמר ליה זיל שום ליה, אמר ליה לא בעינא וכו', משמע דידו על העליונה בזה, ומה דמסיים בה, לבסוף חזייה דגדרה וכו', הזכירו רבינו לקמן דין ח', וסתימות דברי רבינו נראין דבין עשויה ליטע בין אינה עשויה ליטע קאמר, דמצי אמר ליה אנא לזרעים הוה בעינא לי, כמו שפירש רש"י ז"ל, וכן הבין הרב בית יוסף חו"מ סי' שע"ה, וכן נראה מדברי הסמ"ע שם, אמנם הרב המגיד ז"ל לא רצה להבין כן, ומכל מקום לא חלוק עליו דרב חיליה.
י[עריכה]
אין צריך שבועה וכו'. בשאלות [ותשובות] הרדב"ז שנדפס מחדש [חלק ה'] סי' קכ"ז, נשאל בלשון זה דכיון שהדבר ברור שהשבח פחות מההוצאה, שבועה מאי עבידיתיה פשיטא דנוטל בלא שבועה, ותריץ ז"ל דאפילו אמר בעל הבית ישבע כמה הוציא ויטול ההוצאה שאינו חפץ (בהבאה) [בהנאה] זו, קמשמע לן דאין שומעין לו אלא נוטל השבח בלא שבועה, ואין שומעין לבעל הבית בזה דכיון שהוא ברור שנוטל פחות מה שראוי לו נוטלו בלא שבועה עכ"ל, ועיין בדברי רבינו פרק כ"ג דהלכות אישות דין ט'.
יא[עריכה]
היורד נאמן ונשבע וכו'. הרב המגיד ז"ל הביא ראיה לדברי רבינו ז"ל, מההיא דריש בבא בתרא דף ה' [ע"ב] דאמר טעמא דמי יימר דמחייבי ליה רבנן, ומכאן הוציא הרב ז"ל דין זה לפי דעתו ע"כ, נראה שכתב כן משום דאיכא למדחי, דהתם הוי ספק שקול דכיון שכבר נתן חלקו וגם הוציא הוצאה אחרת בכותל שבנה, סבור הוא שאין לו להוסיף, משא"כ בנוטע בשדה חבירו העשויה ליטע השכל מחייב שיתן לו או ההוצאות, או השבח, גם שם אמרו בחלוקה קמייתא שאני התם, דכל שפא ושפא זימניה הוא עיי"ש.
יב[עריכה]
אם הבעל עצמו אריס וכו'. הרב המגיד ז"ל הגיה דלמעלה דין ז', דצריך לומר באשתו קטנה עיין שם פירושו, ובמתגרשת ע"י מיאון כמו שכתב רבינו פרק כ"ג דהלכות אישות דין י'.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |