מעשה רקח/גזלה ואבדה/ט
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מגיד משנה מפרשי הרמב"ם אבן האזל
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ב[עריכה]
ואם מחמת הגזלן נלקחה וכו'. כתב הרב המגיד כגון שאנסו כל קרקעותיו וזו בכללן ע"כ, וקשה קצת דמי הכריחו לפרש כן, ולמה לא נפרש כפשוטו דמחמת הגזלן היינו שעל ידו אירע זה, דאילו מחמת אונס אין זה מחמת הגזלן, דמה פשעו ומה חטאתו, ויש לומר דהרב המגיד ז"ל דייק בדברי רבינו כדדייקי בגמרא אמתניתין, דלמאי איצטריך למיתני אם מחמת הגזלן, הא מדיוקא דרישא נפיק, ותירצו דאחוי אחוויי, שהוא הדין שכתב רבינו אח"ז, מעתה לרבינו ג"כ למאי איצטריך לכתוב דמחמת הגזלן חייב, הא מדיוקא דרישא שמעינן לה, לכך פירש דמוכרח דכוונתו אפילו ע"י אונס, ולא תיקשי לפי זה דאם איתא כי מקשו בגמרא היכי דמי וכו', לימא הכי דע"י אונס לקחו כל קרקעותיו וזו בכללן, דיש לומר דרבותא אשמועינן דאחוי אחוויי.
ג[עריכה]
אנס המלך את הגזלן וכו'. כתב הרב המגיד ז"ל, זה מפורש בגמרא דאמרינן לא צריכא דאחוי אחוויי וזה פירושה ע"כ, וקשה טובא דדברי רבינו מבוארים כלישנא בתרא, כגון דאנסוהו גויים ואחויי ארעתיה ואחויי ההוא בהדייהו, הן אמת דתוס' ז"ל כתבו דיש ספרים דלא גרסינן הך לישנא בתרא עיי"ש, מכל מקום מנא ליה להרב המגיד דרבינו לא גרס לה, כיון דדברי רבינו דייקי טפי כלישנא בתרא, מכל שכן דהרי"ף ז"ל והרא"ש ז"ל לא הזכירו כי אם הך לישנא בתרא, ואפשר [לומר] בדוחק שזה היא כוונת הרב המגיד אלא שקיצר, והנה רש"י ז"ל פירש דאחויי אחויי שלא גזלה הוא עצמו וכו', ולכאורה קשה דפשטה דמתניתין מוכח שהוא גזלה ובאה ג"כ התקלה על ידו, וזהו טעמו של רבינו שביאר, והראה שדה זו שגזל וכו', אך נראה שגם רש"י ז"ל מוצדק, מדמייתו התם ההוא גברא דאחויי אכריא דחיטי וכו', ומוכח לה ממתניתין דתנן, אם מחמת הגזלן חייב ואוקימנא דאחויי אחויי, והכי מוכח נמי לקמן ההוא דאחויי אמטכסא דרבי אבא, ומוכח לה ממתניתין דאחוי אחויי ומשום דינא דגרמי, כמו שכתבו התוס' שם.
ו[עריכה]
גזל שדה ומכרה וכו'. ידוע מה שהשיג הראב"ד ז"ל כשקיבל עליו אחריות, והרב המגיד הליץ בעד רבינו, אמנם [קשה] ביה שלא חילק רבינו, עיין בהרשב"א ז"ל בתשובה סי' אלף קנ"ה שנסתייע מדברי הרב בעל המאור ז"ל בקנו מידו (וקיבל) [או קיבל] עליו אחריות בפירוש, ועיין בשו"ת הריב"ש ז"ל סוף סי' ר"נ, וכן נראה באמת מהמאור לעיל מיניה, דבין בהכיר ובין בלא הכיר קאמר.
ח[עריכה]
הגוזל שדה ומכרה וכו'. עיין להרב המגיד ז"ל, ובדרישה ופרישה חו"מ סי' שע"ג כיצד כוונת דבריו עיי"ש.
יג[עריכה]
נתנוה הבעלים לגזלן מתנה וכו'. פלוגתא דרב אחא ורבינא בבבא מציעא דף ט"ז [ע"א] והרב המגיד ז"ל כתב דרבינו פסק כמאן דאמר מתנה כמכר משום דמסתבר טעמא דמאן דאמר כמכר לדעתו ז"ל, ע"כ. ולא ידעתי היכן מסתבר טעמיה, דאדרבה טפי הוי ליה למימר דתיקום ארעא בחזקת מריה דהיינו הגזלן, ובשו"ת הרדב"ז ז"ל שנדפס מחדש, הכריח מצד לשון הגמרא דהלכה כמאן דאמר מתנה כמכר עיי"ש, ולענ"ד נראה דכוונת הרה"מ ז"ל עפ"י מה שכתב שכתב רבינו פרק ג' דזכיה ומתנה, דמשמע מיניה דמתנה כמכר כמו שמשמע מהסוגיות, וזהו מה שהכריחו לפסוק כאן כן.
טז[עריכה]
הואיל והוחזק זה גזלן וכו'. עיין מה שהשיג הראב"ד, והרב המגיד ז"ל [כתב] דמהגמרא משמע דדין זה שוה למכר דתליוה וזבין זביניה זביני, הרבה תירוצים נאמרו בקושיא זו עיין להרב בית יוסף והרב ב"ח חו"מ סי' ר"ה.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |