מעשה רקח/בכורות/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעשה רקחTriangleArrow-Left.png בכורות TriangleArrow-Left.png ג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
הר המוריה
יצחק ירנן
מעשה רקח
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ספר מעשה רקח פרק ג מהלכות בכורות

ב[עריכה]

וכן בכור שיצא לחו"ל וכו'. כתב מרן ז"ל מימרא שם התרת בכור בחו"ל על פי שלשה בני הכנסת ובמומין מובהקים וכתב רבינו שיצא ח"ל לרבותא דאע"פ שנולד בארץ א"צ מומחה וכל שכן אם נולד בחו"ל ע"כ וקשה דמנא ליה לרבינו הך רבותא ואם איתא כי פריך לרבא דקאמר ובמומין מובהקים דמתני' היא דדחיק לאוקמי מתני' אפילו בחו"ל ובמומין שאינן מובהקים לימא דאי ממתני' לא שמעינן אלא בחו"ל גרידא ור' יהושע בן לוי על פי דברי רבא אשמועינן רבותא דאף שנולד בארץ כיון שיצא לחו"ל ניתר במומין מובהקין על פי שלשה בני הכנסת גם התוס' ז"ל הרגישו בדברי ריב"ל דמתני' היא ונדחקו דהוה מוקמינן לה בזמן הזה עיי"ש ואם איתא לימא הא והנה לפי דברי התוס' משמע דהא דריב"ל בזמן הבית היא ואשמועינן דהו"א דבזמן הבית הו"ל למיגזר חו"ל אטו א"י וכו' וכן נראה מפי' רש"י ג"כ שהרי כתב בחו"ל שאינו ראוי להקריב ואפילו בזמן בית המקדש וכו' ע"כ וכן פסק רבינו פ"א הל' ה' עיי"ש. ואפשר דרבינו משום דקשיתיה קושיית התוס' לכך אסביר דברי ריב"ל דחדושו בבכור שנולד בארץ ויצא לחו"ל אבל בארץ גופא בעי מומחה על כל פנים כיון דחזיא להקרבה אי נמי י"ל דכוונת רבינו להחומרא שיש בארץ לחו"ל היא, דבארץ אם יש מומחה לא יותר אלא על פיו אפילו במומין מובהקים משא"כ מחו"ל לא קפדינן אמומחה אלא על פי שלשה בני הכנסת ודייקי דברי רבינו שמתחילה כתב אין שם מומחה וכו' וכן בכור שיצא וכו' הרי זה יותר וכו' ולא הקפיד על המומחה כלל לאורויי דמ"ש תחילה הוא בא"י והשתא אשמועינן דין חו"ל ומ"ש וכן לא קיימא ההשוואה אלא להג' בני הכנסת. ועיין להרב לח"מ ז"ל דהקשה על רבינו שא"י וחו"ל שוין ועם האמור יתורץ ג"כ ומ"ש בגמרא אפילו בחו"ל מומין שאינן מובהקים כוונת אפי' למומין שאינן מובהקים וכאילו אמר בחו"ל אפילו וכו' וכן כתב הרב מעדני מלך ז"ל. ופשוט הוא:

ו[עריכה]

לא יגדל בהמה דקה בא"י. והרב ב"י יו"ד סי' ש"י כתב דבזמן הזה שאין לישראל שדות אף בא"י משלם מחצה אף לדקה ע"כ וכן יש להוכיח מדברי רבינו פ"ה דנזקי ממון ה"ח שכתב שעשו בבל כא"י מפני שהיו רוב השדות של ישראל:

ח[עריכה]

החשוד על הבכורות למוכרן לשם חולין. רש"י והרע"ב ז"ל פי' מתני' דקתני החשוד על הבכור דהיינו שהוא חשוד להטיל מום בבכור כלומר ומוכרו בשם בכור בעל מום אמנם רבינו שכתב שהוא חשוד למכור בכורות לשם חולין משמע שהוא ענין אחר שמוכר אותו לשם חולין כלומר שלא היה בכור מעולם. ולא ידעתי מנין לנו חששא זו דמאי דנחשדו הכהנים אינו אלא להטיל מום וכמ"ש רבינו פ"ב הל' י"ז אבל למוכרו לשם חולין לא שמענו וי"ל דרבינו דקדק מדתנן החשוד דזה ניהו לחודיה ואם הכוונה על הטלת מום הרי כל הכהנים בחשדא זו לכך פי' דהכוונה שנחשד איזה פעם למכור הבכור לשם חולין דבזה לא נחשדו שאר הכהנים:

ט[עריכה]

מה שאכלו וכו'. משום קנס שמכר בשר בכור ובפט"ז דהלכות מכירה הל' י"ב כתב כלשון הזה והראב"ד ז"ל השיג עליו שם נראה שלא היתה בגירסתו:

י[עריכה]

בכור שנמצא טריפה וכו'. כאן פסק רבינו דהעור בשריפה והבשר בקבורה ודקדק מרן ז"ל דקודם שהופשט שניהם בקבורה וקשה טובא דבפ"ב דאיסורי מזבח הל' י"א פסק גבי בהמת קדשים דאם נשחטה ונמצאת טריפה תשרף משמע דעור ובשר קאמר והוי היפך מה שכתב כאן והיפך דברי מרן ז"ל וכבר נתעורר על זה התוס' יו"ט ז"ל ותו קשה דהתם ציין מרן ז"ל מסוגייא דכיצד צולין מדכתיב בקדש באש תשרף למד על כל הפסולים שבקדש שבשריפה ע"כ ואיך פסק כאן בקבורה היפך ההיא סוגייא שהוא ז"ל פסק כמותה אם לא שנאמר דרבינו מחלק בין בכור לשאר קדשים וס"ל דחכמים דמתני' לא פליגי אדרשא בקדש באש תשרף דההיא בשאר קדשים מענייניה דקרא וכן נראה מהברייתא דהזכיר מרן בסוף לשונו עיי"ש:

ואם במומו נשחט וכו'. הקשה הרב לח"מ ז"ל דמהגמרא ופי' רש"י מוכח דטפי יש להכשיר בתמים במקדש דדמו מתירו ורבינו כתב בהיפך ולא תירץ כלום. ולענ"ד נראה דאינו מוכרח שרבינו יסבור כפי' רש"י וגם מ"ש בגמרא לא קאי אלא אמאי דקאמר קסבר נמצאת טריפה בבני מעים מרצה דהיינו אחר ההפשט ורבינו לא פסק כן כמבואר:

יג[עריכה]

האורג מלא הסיט וכו'. עיין מ"ש מרן בשם מהר"י קורקוס ז"ל דרבינו מפרש דלאו דוקא צפרתא וכו' קשה טובא דא"כ מאי האי דאמרו בגמרא צפרתא לישלופינהו וכו' קא קשיא לן לישלופינהו ואת מוקמת לה כר' יהודה וכו' גם הרב בעל לחם חמודות ז"ל הביא לשון זה ולא נרגש בקושיא זו אכן האמת נראה דלכך כתב מהר"י קורקוס ז"ל האי נמי וכו':


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון