מעשה רקח/איסורי ביאה/יד

מעשה רקח ‏ איסורי ביאה יד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ספר מעשה רקח פרק יד מהלכות איסורי ביאה

ב

ומודיעין אותו וכו'. זה לא הוזכר בברייתא והרב המגיד ז"ל כתב דהאריכות הוא מדברי רבינו נראה שגם הוא היתה גירסתו כך להדיא.

ה

אין משהין אותו אלא מלין אותו מיד. כתב הרב המגיד ז"ל בשם הרמב"ן ז"ל דכיון שהמילה קשה עליו מלין אותו תחילה דאי פריש נפרוש וכו' ע"כ ויש לגמגם בתירוץ זה דמה נענה בגרותן של כל ישראל שיצאו ממצרים שמלו תחילה ואח"כ טבלו כמ"ש רבינו ריש פי"ג ועוד דאם איתא למה לא תירצו זה בגמ' כשהקשה אמלין אותו מיד אמאי וכו' משום דשהוי מצוה לא משהינן דהן אמת שהקשה על מיד מ"מ לימא ג"כ זה והרמ"ך וכו'.

ז

אי זה הוא וכו'. איכא למידק למה האריך בדבריו הכי הו"ל למימר זה כותי שקבל עליו לקיים הז' מצוות שנצטוו בני נח ואף דלישנא דר' מאיר הכי הוא כמ"ש הרב המגיד ז"ל מ"מ רבינו שפסק כחכמים היה לו להעתיק דבריהם שאמרו ז' מצוות שנצטוו בני נח ואולי דמפני שכאן עסיק ואתי בדיני הגר שעיקרו כפירת הע"ז לכך נקט לה לחודה ותדע דבסוף פ' עשירי דהלכות ע"ז וסוף פ"ח דהל' מלכים כתב סתם דמשקבל ז' מצוות וכו' הרי הוא גר תושב עיי"ש ומ"ש לפי שמותר לנו להושיבו בינינו בארץ ישראל וכן כתב בפ"י דהל' ע"ז הכוונה באר"י סתם אבל בירושלם שהיא חמורה קדושתה מאר"י אסור כמ"ש פ"ז דהלכות בית הבחירה דין י"ד אך יש לדקדק דמשמע דבכל גווני כיון שהוא מקיים ז' מצוות דינו שוה להושיבו באר"י ואילו בפ"ח דהל' מלכים ביאר רבינו דאם עשה ז' מצוות מפני הכרע הדעת אין זה גר תושב וכו' וכיון שכן משמע שאסור להושיבו באר"י וי"ל לפי מ"ש בהל' ע"ז מטעם לא ישבו בארצך משמע דהטעם כדי שלא יחטיאו את ישראל מעתה כל עוד שלא קבל עליו ז' מצוות לשם שמים יש לחוש לו ומדוקדק ג"כ דברי רבינו כאן שכתב ולמה נקרא שמו תושב לפי שמותר לנו להושיבו בינינו וכו' דמשמע דמי שאין שמו תושב אין מותר להושיבו.

ח

אין מקבלין גר תושב וכו'. על מה שסיים הרב המגיד ז"ל להשגת הראב"ד שלא ראה בדברי רבינו מ"ש שאין מושיבין אותו בתוך העיר עצמה בזמן היובל ע"כ הוא לשון קצת מגומגם דמדכתב בתוך העיר עצמה משמע דבירושלים קאמר וזה אינו דבפ"ז דהל' בית הבחירה דין י"ד ביאר רבינו שאין נותנין בתוכה מקום לגר תושב וכו' לכן נראה ודאי דכוונתו על ארץ ישראל סתם ובעיקר דינו של רבינו ראיתי בס' מקראי קדש להר"ח אבולעפיה ז"ל פ"י דהלכות ע"ז שהקשה בשם ה"ר מור זקנו דבסוף המקדיש שדהו יליף רב ביבי שאין מקבלין גר תושב בזמן הזה כתיב הכא כי טוב וכתיב התם בטוב לו לא תוננו ופי' רש"י בגר תושב מוקמינן בפ' השולח ע"כ ושם דף מ"ה ת"ק מוקים בגר תושב והקשה ר' יאשיה מעם אביו מבעי ליה וכו' אלא אמר ר' אחי בר יאשיה בעבד שברח מחו"ל לארץ הכתוב מדבר ופסקו רבינו פ"ח דהל' עבדים ולפ"ז אזלא גזירה שוה דרב ביבי וכו' דהרי פסוק זה לא איירי בגר תושב וכיון שכן מנ"ל דאין מקבלין גר תושב בזה"ז וצ"ע עכ"ל. ולכאורה מקום יש בראש לומר דכיון דרב ביבי לא בא אלא למצוא טעם לדברי ר' שמעון בן אלעזר שאמר כן להדיא בברייתא אין גר תושב נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג אף שהטעם של רב ביבי נפל לא מפני זה נפל הדין דאפשר דטעם אחר היה לו לר"ש ב"א וכיון שלא מצינו חולק על דברי רשב"א פסק רבינו כן אף שלא ידענו טעמו אך האמת נראה עם המדרש ילקוט שמצאתי בפרשת כי תצא דדרש אשר ינצל אליך מעם אדוניו לרבות גר תושב ופי' הרב גדליה דאשר ינצל משמע כל אשר ינצל בין עבד שברח בין גר תושב שבא להתגייר ע"כ א"כ קמה לה דרשת רב ביבי ג"כ ודו"ק.

יג

ואם היה נשוי וכו' אין מפרישין אותם וכו'. בב"י יו"ד סי' רס"ט פסק דמ"מ מפרישין אותם ג' חדשים להבחין וכו' ורבינו לא נחית הכא אלא להפרשה גמורה ולכך לא ביאר זה.

יד

שני אחים תאומים וכו'. בברייתא שם והרב ב"י סי' רס"ט כתב דמדברי הנמוק"י נראה דדוקא תאומים קאמר וסיים ואינו נראה לי ע"כ. והרב ב"ח ז"ל כתב וז"ל והדבר פשוט דאפי' באינן תאומים אלא ילדה אותן בשתי שנים זה אחר זה וב"י כתב דנראה מדברי הנמוק"י דדוקא כשהן תאומים והוא תימה וכו' ע"כ. ונראה פשוט דבאינן תאומים הכוונה שהראשון היתה הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה והשני הורתו ולידתו בקדושה דאם לא כן אין כאן שום אחוה לענין חיוב אשת אח וכיון שכן נראה שהדבר אתי במכ"ש דהא תאומים הורתן של שניהם שלא בקדושה וכן נראה מדברי רש"י ז"ל שכתב אבל חייבים כרת משום אשת אח מן האם שהרי היא כישראלית שילדה בנים עכ"ל. ומכיון שנתגיירה והרי היא כישראלית פשיטא דאחים מקרו אלא דמהגמרא משמע דגריעי הנהו משני תאומים שהרי אמרו דס"ד דכשתי אמהות דמיין ועיין להתוס' שם ולפ"ז לא ידעתי מה היא תמיהת הרב"ח ז"ל ומכיון שהרב ב"י בשו"ע הביא הדין בסתם משמע דלא פסיקא ליה מלתא והש"ך ז"ל הקשה דמדברי רבינו וכו' נראה דדוקא תאומים ולענ"ד נראה איני רואה שום הכרח כדבר האמור.

טו

הנושא גיורת ובתה וכו'. שם דף צ"ח נשא אשה ובתה כונס אחת ומוציא אחת וכו' והכריח רש"י ז"ל דבגר איירי גם התוס' ז"ל דקדקו דבנשאן כשהוא והן נכריות איירי מדקתני כונס אחת דאי בישראל איירי הו"ל למימר יקיים אחת וכו' ומדברי רבינו משמע דבישראל הנושא גיורת קאמר וכן כתב הרב המגיד ז"ל ואף שהדין אמת מ"מ יש לגמגם מי הכריחו לפרש כן דמלבד הכרח רש"י והתוס' כל החלוקות דקתני התם בגר דוקא נינהו ומנ"ל לומר דזו איירי בישראל ואם נאמר דגם רבינו איירי בגר אתי שפיר ודו"ק.

טז

ונושא אדם גיורת ואם אמה או בת בת בתה. קשה דאם אמה היא מדאורייתא ושניה אינה אלא אם אם אמה כמ"ש רבינו פ"א דהל' אישות ושם כתב דבת בת בת אשתו היא שניה והיינו כמ"ש רבינו כאן או בת בת בתה ומצאתי בהשפתי כהן ז"ל יו"ד סימן רס"ט שהגיה בדברי רבינו אם אם אמה וכנ"ל שהרי בפ"ב מאלו ההלכות כתב רבינו דאם אמה היא מן העריות שהם בשריפה.

יז

העבד מותר וכו' וכיוצא בהן. נראה מגומגם דאין יותר קורבה מאמו ואחותו ואם בהם הוא מותר כ"ש בשאר עריות ואולי שהוא ט"ס.

יח

ויראה לי וכו'. הראב"ד ז"ל השיג על רבינו דמילתא פשיטא היא זאת גם הרמ"ך. והרב המגיד הוסיף דהיה לו לבאר אשת איש דישראל וכ"ש הני ומה שנראה דכלפי מ"ש לעיל שהוא מותר עם אמו ועם בתו מטעמא דעם הדומה לחמור הוצרך לבאר דבבהמה ממש אינו כן וזכור אגב נקטיה מכ"ש שיש בו מן ההדמות לבהמה בפועל ההוא והשתא כפי זה אין שייך להקשות דהו"ל למימר אשת איש וכו' מפני שכל עצמו לא בא אלא להוציא הס"ד וכו'.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---