מנחת שי/אסתר/ט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י
חכמי צרפת
רלב"ג


אלשיך
טעמא דקרא
מגילת סתרים
מלבי"ם
מנחת שי
שלום אסתר
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

מנחת שיTriangleArrow-Left.png אסתר TriangleArrow-Left.png ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

לשלוט. מלא וא"ו:

ונהפוך. הפ"א רפה:

ב[עריכה]

ואיש לא עמד לפניהם. בכמה ספרי הדפוס ובקצת ספרים כ"י כתוב בפניהם וכן מתורגם באפיהון אכן בהרבה מקראות כ"י וגם בדפוסים קדמונים כתו' לפניהם בל"מד ובס"א כ"י ישן כתוב שכן נתקן בהלל וכתב החכם לונאזו שכן עיקר עוד מצאתי במקרא של חכם הנזכר שעל פסוק ולא עמד איש בפניהם יהושע כ"א נמסר ב' ונקטו ודין ע"כ ופי' ונקטו ר"ל פסוק האמור ביחזקאל ו' ונקטו בפניהם ומהכא שמעינן דדין דאסתר כתוב לפניהם בל"מד וכן מצאתי במחזור קדמון:

ד[עריכה]

גדול וגדול. כולהון מלאים וא"ו:

הולך. מלא וא"ו ירושלמי אמר ר' יוסי בר בון צריך שיהא איש בריש דפא ואת בסופה עשרת בסוף דפא עיין בית יוסף א"ח סימן תרצ"א ועיין מ"ש בשירת הים ושירת האזינו ובשירת מלכי כנען:

ז[עריכה]

ואת פרשנדתא. כל ואת דעשרת בני המן לית בהון געיא בסיפרי דוקני:

פרשנדתא. בריש מס"ג שבדפוס שי"ן פרשנדתא מאותיות קטנות ובס"ס מדוייקים אינו כן רק על תי"ו פרשנדתא נמסר תי"ו זעיר':

ט[עריכה]

פרמשתא. שי"ן זעירא בס"ס לא ריש ולא תי"ו ועיין מ"ש בשמואל ב' כ"א:

ארידי. מאן סליק לעילא ואתא ואמר אם מלת ארידי מלא יו"ד או חסר במקרא גדולה חסר יו"ד ונמסר עליו לית וחסר וכן נכתב ונמסר במקרא כ"י ואולם בספרים אחרים ישנים מהדפוס וכ"י מלא יו"ד וכ"כ ר' מאיר במרגליותיו:

ויזתא. במדוייקים כ"י הוא"ו רבתי וכן ראיתי בנוסחאות כ"י מאותיות רבתות ובפ"ק דמגילה וא"ו דויזתא צריך למימתחיה בזקיפה וכו' וכתב הרא"ם י"מ מותח בקריאתה וי"מ בכתיבתה והיא מאלפא בי"תא של אותיות גדולות והר"ן כתב דלאו למימרא דבעי לאורוכי לו"או טפי משאר וו"ין שהרי לא מצינו שנמנית במסורת באותיות גדולות אלא לפשוט ראשו הכפוף והיינו לשון מתיחה שהוא זקוף מלשון זקיפה עכ"ל ובמסכת סופרים א"ר זעירא וא"ו דויזתא צריך למזקפיה כמרדיא דלברות כן צריך להגיה לפי דעתי כי הא דאמרינן בב"מ ריש פ' השוכר את הפועלים עלה דמתניתין דקתני ע"מ שאין לכם עלי אלא פת וקטנית בלבד א"ל רב אחא לאב חסדא פת קטנית תנן או פת וקטנית תנן א"ל האלהים צריכא וא"ו בי מורדיא דלברות ופי' רש"י ז"ל לברות שם הנהר מורדיא עץ שרב החובל מנהיג בו את בספינה לרחקה מן האבנים ומן המכשולים ובלעז בטי"לו ובעירוך ערך מרדיא פירוש המשוט של מלחים ועיין עוד בענין וא"ו של ויזתא מ"ש בעל מנות הלוי בפסוק ותאמר אסתר אם על המלך טוב ינתן גם מחר ובספר גאולת הגר (אמר המגיה בכל ספרים המדוייקים זי"ן של ויזתא זעירא וכן נמסר במס"ק לית ז"ין זעירא וכן במסרא רבתא באלפא ביתא מאותיות זעירות נמנית ז"ין של ויזתא ואע"פי שהרב המחבר לא כתב על זה כלום נראה לכאורה שלדעתו אינה זעירא כיון שדרכו להעיר אזן על אות רבתית או זעירא חשבתי להדפיסה זעירא כמו שמצאתי בכל הספרים המדוייקים ע"כ):

יב[עריכה]

וינתן לך. בשני טעמים:

יד[עריכה]

להעשות. ב' ומלאים וא"ו:

ותנתן דת בשושן. במקצת ספרים כ"י ובדפוסים ישנים בשני טעמים ומקצתם בטעם ראשון לבד וי"ס באחרון:

טו[עריכה]

ויקהלו היהודים. היהודים ק':

טז[עריכה]

והרוג. מלא וא"ו:

יח[עריכה]

והיהודיים אשר בשושן. והיהודים ק':

יט[עריכה]

הפרוזים. הפרזים ק':

ויום טוב ומשלוח. חמינא ספרי טובא דקא מיחלפן בתיבת ומשלוח דהכא ודלקמן משתה ושמחה ומשלח ולא נביאה אנא ולא בר נביאה למידע נסחא דחזיא טפי למיסמך עלה איכא נסחי דקדמאה חסר ובתראה מלא ואיכא נסחי דכתיבין איפכא ואיכא מינייהו דתרווייהו חסרים ומסרי ב' חסר מיהו אשכחנא מסרא ברירא דהכי אמרה ומשלוח ב' חד מלא וחד חסר וסימן שמחה ומשתה מלא ימי משתה חסר עד כאן וחזינא נמי לר"מ דכתב הכי במגלה דידיה וכן הוא במחזור קדמון:

כ[עריכה]

הקרובים. דין מלא ואו:

והרחוקים. מלא וא"ו:

כב[עריכה]

אותם. מלא וא"ו:

לאבינים. חסר וא"ו:

כג[עריכה]

וקבל היהודים. עיין מ"ש במלכים א' י"ב בפסוק ויבאו ירבעם ומ"ש הרש"בא בספר מנות הלוי ומ"ש למטה אצל קימו וקבל:

החלו. הל"מד בדגש:

כד[עריכה]

כי המן בן המדתא האגגי צרר כל היהודים. כל מגילה צרר היהודים בר מן דין צרר כל היהודים:

כז[עריכה]

קימו וקבל. וקבלו ק' והוא חד מן מלין חסרין וא"ו בסוף תיבותא וקריא ובירושלמי הרואה ג' דברים גזרו ב"ד של מטה והסכים ב"ד של מעלה עמהן וכו' מגלת אסתר קיימו וקבלו וגו' רב אמר וקבל כתיב מלמד שהסכימו וכן ברות רבתי קיימו וקבלו היהודים לא כתיב וקבל כתיב רבן של יהודים קבל פי' מר"עה אבל בזוהר פרשת כי תשא דף קצ"א גרסינן ואפילו מגילת אסתר דכתיב וקבל היהודים וקבלו היהודים מיבעי ליה מאי וקבל אלא דא משה דאיהו היהודים כללא דיהודאי ע"כ משמע דעקר דרשא אקרא דלעיל היא דכתיב וקרי וקבל וכן משמע ממדרש ילמדנו פ' ויחי:

כח[עריכה]

נזכרים ונעשים. בפתח וחטף פתח והוא"ו בגעיא בס"ס:

דוד ודור. שנים מלאים וא"ו:

כט[עריכה]

ותכתוב. בכמה ספרים תי"ו ראשונה רבתי וכן ראיתי בנוסח א' מאל"פא בי"תא רבתית ובס"א כ"י נכתב רבתית תי"ו שנייה ולא מצאתי לו חבר ועיין במסורת הברית הגדול ובספר גאולת הגר:

את כל תקף. בנסחא כ"י מאותיו' קטנות סמנה בתוכם תי"ו את כל תקף ואין כן בספרים:

תקף. חסר וא"ו:

לא[עריכה]

הצומות. מלא בשני ווי"ן:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.