חכמי צרפת/אסתר/ט

חכמי צרפת אסתר ט

פרשה ט'

ואיש לא עמד בפניהם, לא עמד אדם בפרץ ללחום לנגדם, ושמא מפוזר ומפורד בין העמים אחד בעיר ושנים במשפחה האיך נתנו להם שרי המדינות לשלוט בשונאיהם, לכך נאמר וכל שרי המדינות והאחשתר' והפחות מנשאים את היהודים. [ר' יוס'.]

כי נפל פחד מרדכי עליהם, לפי שהי' שר ושופט עליהם ומשנה למלך ומתייראים הימנו. הולך וגדול, הולך ופעול כי גדול אינו שם דבר. [ר' שמ'.] ובביזה לא שלחו את ידם, שלא יאמרו בשביל ממונם הרגום ולא מפני שהם שונאים אותם. ויאמר המלך וגו' הרגו הי' ואבד, לאבד היו זריזים. חמש מאות איש ואת עשרת בני המן ובשאר מדינות המלך מה עשו, כאילו היה מצטער על הדבר ומתוך דאגה אמר בשושן הבירה שהיה להם לירא שלא להרג הרג רב בעם המלך מפחד המלך הרגו היהודים ואבד חמש מאות איש קל וחומר בשאר מדינות המלך שאין המלך שרוי במדינה מה עשו, ושמא תאמר שאני ניחם על שאמרתי לך במשתה היין מה שאלתך וינתן לך גם עתה במקומי אני עומד מה שאלתך וינתן לך וגו'. אמרה לו אם בעינך דבר גדול שהרגו בשונאיהם חמש מאות איש בעיני הוא דבר קטן אבל אם על המלך טוב לעשות את שאלתי ינתן גם מחר ליהודים אשר בשושן לעשות כדת היו' ואת עשרת בני המן שהרגום כבר יתלו על העץ לאחר מיתתן להפחיד את האויבים אשר לא ירימו ידם עוד נגד ישראל. ועמוד, ופעול על נפשם, פתר' על מבקשי נפשם. ונוח מאויביהם, פתר' כדי לנוח מאויביהם ואומר (ש"ב) והניחותי לך מכל אויביך: [ר' יוס'.]

ביום שלשה עשר, אותם יהודים אשר בשאר מדינות המלך הרגו בשונאיהם ביום שלשה עשר ועשו יו"ט למחרתו ביום ארבעה עשר, והיהודים אשר בשושן הרגו בשלשה עשר ובארבעה עשר ועשו יום טוב בחמשה עשר. [ר' שמ'.] על כן היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות, שלא נקמו בשונאיהם אלא בשלשה עשר בלבד עושים את יום ארבעה עשר לחדש אדר שמחה ומשתה ויו"ט ביום שנחו בו מאויביהם, והיהודים אשר בשושן נקהלו על אויביהם בשלשה עשר ובארבעה עשר בו לכך עושים יום חמשה עשר יום משתה ושמחה. [ר' יוס'.] ומשלוח, שם דבר כמו מזמור ומגדול: [ר' שמ'.]

ויכתוב מרדכי את הדברים האלה, כל האמור למעלה כיצד נתקנא המן במרדכי וכיצד נישאת אסתר למלכות וביטלה גזירתו הכל כתב מה ראה לעשות משתה ומה הגיע אליהם זו גזירת המן וישועת אסתר ומרדכי. להיות עושים את יום ארבעה עשר לחדש אדר, היהודים הפרזים. ואת יום חמשה עשר בו, היהודים אשר בשושן בכל שנה ושנה. ומשלוח מנות איש לרעהו, שאינו צריך לו. ומתנות לאביונים, מפני שהם צריכים. וקיבל, וקבלת היהודים. אשר החלו לעשות, כך כתבו להם אחינו בית ישראל אשר בכל מדינות המלך אחשורוש אודיע לכם שכבר החלו לעשות במקומנו בארבעה עשר ובחמשה עשר באדר.

ואת אשר כתב מרדכי עליהם, שינהוג הדבר לדורות ומה ראו לעשות יום טוב ומה ראה אחשורש שגזר להשמיד להרוג את כל היהודים. כי המן בן המדתא צורר כל היהודים חשב על היהודים לאבדם, כענין הזה הי' כתוב באיגרת איש אחד קם עלינו להאבידנו בימי המלך אחשורוש והמן האגגי שמו, והיתה לנו אחות מזרע בנימין ושמה אסתר ותלקח אל המלך ובבואה לפני המלך לבקש מלפניו על עמה אמר המלך עם הספר שכבר הגיע לכם מפעם הראשון להעביר את רעת המן האגגי לבד מדברי האגרת הראשונה אמר דבר זה שישיב מחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים על ראשונים ותלו אותו ואת בניו על העץ יוודע לכם אחינו בית ישראל שכבר תלו אותו ואת בניו על העץ, כי באגרת הראשונה לא נכתב כי אם להעביר את רעת המן אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם אבל לא נכתב באגרת זאת מה ראו על ככה שגזרו להשמיד ולהרוג ולאבד את כל היהודים ומה ראו עכשיו שגזרו שיהא הדבר נהפך אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם כי השעה היתה דחוקה לא היתה השעה להאריך באיגרות ולא כתבו בהן כי אם להעביר את רעת המן האגגי אשר ישלטו היהודים בשונאיהם כי הרצים יצאו דחופים בדבר המלך ולא הי' פנאי להאריך, אבל באיגרת הפורים הזאת השנית הוידעו ליהודים אשר בכל מדינות אחשורוש ומה ראה אחשורוש לשעבר שגזר להשמיד את כל היהודים, ומה ראה עכשיו להעביר את רעת המן האגגי, ושישלטו היהודים המה בשונאיהם ולעשות ימי משתה ושמחה, הכל כתבו להם באיגרת הפורים הזאת השנית דכתי' ויכתב מרדכי את הדברים האלה וישלח ספרים וגו' לקיים עליהם להיות עושים את יום ארבעה עשר לחדש אדר ואת יום חמשה עשר בו בכל שנה ושנה.

קימו וקבלו היהודים עליהם ועל זרעם, כשהגיעה האיגרת הזאת אליהם שכתב מרדכי עליהם לעשות ימי משתה ושמחה בכל שנה ושנה והם מקיימים עליהם ועל זרעם. ועל כל הנלוים עליהם, אלו הגרים כענין מאמר ונלוה הגר עליהם. ולא יעבור להיות עושים את שני הימים האלה וגו'. והימים האלה נזכרים, על ידי מקרא מגילה. ונעשים, ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים. [ר' יוס'.] לא יעברו, לא יפסקו. לא יסוף, עד תום מתרגמי' עד דסף, יסוף מן סף, יסור מן סר, ישוב מן שב: [ר' שמוא'.]

את כל תוקף, פתר' כל חזוק שיוכל לעשות בדבר. לקיים את איגרת הפורים הזאת השנית, פתר' לקיים את איגרת השנית שכתוב בה לעשות פורים. לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם, במקום דברי הצומות וזעקתם.

ומאמר אסתר קיים דברי הפורים, פתר' ציווי אסתר כמו ואת מאמר מרדכי אסתר עושה: [ר' יוס'.] קיים, כמו איבד ושיבר: [ר' שמ'.]:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף